ל-43% מהגימלאים יש פנסיה תעסוקתית פרטית

35% מבני 50 ומעלה בישראל עובדים ו-42% נמצאים במעמד של גמלאים. 7% דיווחו שהם מובטלים ו-6% ציינו כי הם חולים או נכים. השאר דיווחו שהן עקרות בית. כך עולה מסקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה המוצג במהלך היום (ד', 14.11.07) בכנס שמתקיים במכון ון-ליר בירושלים.

סקר SHARE-ישראל בוצע על-ידי מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסיה בישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, שהוקם בתמיכת משרד המדע. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 2,603 ישראלים בגילאי 50 ומעלה, שגרים ב-1,774 משקי בית, בין אוקטובר 2005 ויולי 2006.

מנתוני הסקר עולה, כי הירידה בשיעור התעסוקה עם עליית הגיל בולטת כבר בעשר השנים הסמוכות לגיל הפרישה התקני: כך, למשל, השיעור בקרב גברים יורד מכ-70% בסביבות גיל 55 לכ-50% בגיל 64-60.

ההשכלה קובעת

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני 64-50 גבוה יותר בקרב בעלי השכלה אקדמית מאשר בקרב בעלי השכלה תיכונית ויסודית, גבוה יותר בקרב גברים נשואים מאשר אצל לא נשואים, אך נמוך יותר אצל נשים נשואות מאשר אצל לא נשואות, נמוך יותר במשפחות מרובות ילדים ונמוך יותר ככל שמצב הבריאות ירוד יותר.

הגימלאים בגילאי 75 ומעלה כיום פרשו מעבודתם השכירה בממוצע בגיל 65.6, ואילו הגימלאים בני 74-65 כיום פרשו בממוצע בגיל 62. נמצא כי גיל הפרישה של הנשים הגימלאיות שהיו שכירות ירד מ-60 בקרב בנות 70 ומעלה ל-55.7 בקרב בנות 64-60.

רוב בני 50 - עובדים כשכירים

77% מהעובדים בגילאי 50 ומעלה הינם שכירים, 30% מהעובדים השכירים מועסקים באופן זמני ו-33% עובדים במשרה חלקית. נמצא, כי העסקה זמנית מאפיינת בעיקר את העולים (48%) ועבודה חלקית בעיקר את הנשים (45%) ואת המבוגרים מעל גיל הפרישה התקני (75%).

עוד עולה, כי שיעור המועסקים באופן זמני עולה ככל שההשתלבות בעבודה הנוכחית התרחשה בגיל מבוגר יותר - 60% ממי שהחל את עבודתו הנוכחית בגיל 60-55 הועסק באופן זמני.

השוואה עם מדינות אחרות

שיעור העובדים בישראל הינו נמוך מהממוצע האירופי בגילאים 55-50, אך גבוה ממנו בכל תחום הגילאים מעל גיל 55. תמונה הפוכה מצטיירת ביחס לשיעור הגימלאים: מעל גיל 55 "עקומת הגמלאים" האירופית נמצאת מעל זו של ישראל.

בהשוואה למדינות הצפון (שבדיה, דנמרק והולנד) והמרכז (בלגיה, הולנד, אוסטריה, גרמניה ושוויץ) ה"נחיתות" של ישראל בשיעור העובדים נצפית עד גיל 58-57, אך לא בגילאים המבוגרים יותר. לעומת זאת, עקומת ה"עובדים" של ישראל גבוהה יותר בכל הגילאים מזו של מדינות הדרום (יוון, ספרד ואיטליה).

הגימלאים בישראל פרשו בפועל מעבודתם בממוצע בגיל 60.2 ואילו הממוצע האירופי עומד על 56.3. גיל הפרישה הממוצע של הגימלאים בישראל דומה לזה שבשבדיה. כמו-כן, נמצא כי ישראל ממוקמת לאחר הולנד בשיעור הגבוה של בני 50 ומעלה המדווחים על מצב של חולי או נכות (6% לעומת 9% בהולנד), ובמקום הראשון לפני דנמרק בשיעור הרואים עצמם כמובטלים (7% לעומת 5%).

בהשוואה למדינות הצפון והמרכז של אירופה וכן בהשוואה לישראל, במדינות הדרומיות של אירופה בולטות בשיעור גבוה של עקרות בית - בין 38% באיטליה ל-58% בספרד.

קצבאות ופנסיה

מממצאי הסקר עולה, כי מערכת הפנסיה הציבורית באירופה ובישראל הינה כמעט אוניברסלית: ל-95%-85% מבני 65 ומעלה יש קצבה או פנסיה ציבוריות.

ל-43% מהגימלאים בישראל יש פנסיה תעסוקתית פרטית (מהמעביד), ל-82% יש קצבה מהמערכת הציבורית. לשם השוואה, הממוצע האירופי של מקבלי פנסיה תעסוקתית פרטית עומד על 25% ושל מקבלי פנסיה ציבורית על 92%.

51% מכלל ההכנסה מקצבאות ומפנסיות של הגימלאים בישראל שעבדו בעבר נובעים מפנסיה תעסוקתית פרטית, זאת לעומת 44% מהרובד הציבורי. במדינות צפון אירופה הנתח של הרובד התעסוקתי נע בין 26% ל-41%, ובשאר המדינות הוא אינו עולה על 10%.

החלטות פרישה במשפחה:

שינוי החקיקה במסגרתו הועלה גיל הפרישה לגברים מ-65 ל-67 ולנשים מ-60 ל-64, צפוי להביא לגידול משמעותי בקשר שבין מועדי הפרישה של בני זוג נשואים. העלייה בקשר ניתנת לייחוס הן לעלייה המשותפת של שנתיים בגיל הפרישה והן להקטנת הפער בגיל הפרישה בין המינים.

שני שליש מהכנסת משק הבית

ההכנסה מתעסוקה (עבודה או פנסיה) מהווה בממוצע כשני שליש מסך הכנסתם הכספית של משקי הבית בישראל. בחמישון העליון מגיע חלקה של ההכנסה מתעסוקה ללמעלה משלושת-רבעי ההכנסה הכספית, ובשני החמישונים התחתונים לכ-40%.

למעלה משלושת רבעי משקי הבית של בני 50+ בהם חי אדם בודד (ב-72% מהמקרים מדובר באישה) נעזרים בקצבאות, המהוות כ-40% מסך ההכנסה הכספית.

פיזור ההכנסות בחברה הישראלית מגלה רמה גבוהה של אי שוויון: רק 1.2% מההכנסות מגיעות לחמישון התחתון, 4% לחמישון השני, 9% לחמישון השלישי, וכמעט 20% לחמישון הרביעי. היתר - 67% - מגיע לחמישון העליון. ציון מדד לאי שוויון גבוה בישראל - 50.

תחולת העוני אצל בני 50+ גבוהה יחסי בישראל, ומגיעה לכ-32% בישראל, לעומת 29%, למשל, בשוויץ.

דיור בקרב מבוגרים

שיעור הבעלות על דיור בקרב בני 50 מתקרב ל-80%. ישראל מדורגת במקום השלישי בשיעור הבעלות על דיור.

הכל תלוי בבריאות

על-פי הנתונים, ההחמרה בבריאות לפי מדדים רבים מסבירה כ-40% מהירידה שחלה בשיעור ההשתתפות של גברים מגיל 55-50 לגיל 64-60.

העולים מברית המועצות מדווחים על מצב בריאות פיזי גרוע בהשוואה ליהודים הוותיקים ולערבים. הם גם פונים פחות לשירותי בריאות ורוכשים פחות ביטוחיים משלימים.

כמו-כן, גם ערבים מדווחים על מצב בריאות פחות טוב בהשוואה ליהודים הוותיקים, ועל קשיים גדולים יותר בנגישות לשירותי הבריאות.

בעלי ההשכלה הנמוכה מדווחים על מצב בריאות פיזי גרוע יחסית, ועל שימוש גבוה בשירותי בריאות. שיעור המדווחים על ויתור על טיפול רפואי בשל עלותו, גבוה ביותר בקבוצה זו. בעלי רמות הכנסה נמוכות נוטים פחות לרכוש ביטוחים משלימים ומוצרים ושירותים רפואיים מבעלי רמות הכנסה גבוהות.

מדוכאים

בקרב ערבים ועולים חדשים מברית המועצות לשעבר היו רמות גבוהות של סימפטומים דיכאוניים. יחד עם זאת, הם מדווחים על מקרים מעטים יותר של תקופות דיכאון במהלך החיים. רמות גבוהות של סימפטומים דיכאוניים דווחו בקרב נשים, זקנים מאוד, אלמנים/ות, בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך, ואצל אלה שדיווחו על מצב בריאותי לקוי.

גיל והשכלה - משפיעים על התפקוד הקוגנטיבי

מממצאי הסקר עולה, כי גיל מתקדם והשכלה נמוכה, הם הגורמים המנבאים ירידה ביכולות הקוגניטיביות אצל ישראלים בני 50 ומעלה.

על-פי הנתונים, נשים מבוגרות מבצעות למידה מילולית טוב יותר מגברים. גברים מבוגרים מבצעים משימות חשבוניות טוב יותר מנשים.

יכולת הנתינה של המבוגרים

המבוגרים הזקנים נותנים עזרה בהיקף קטן יותר מהמבוגרים הצעירים, ונמצא קשר ישיר בין הכנסה ומידת הנתינה - בעלי הכנסות גבוהות יותר נותנים יותר. יהודים ותיקים נותנים יותר עזרה מעשית וכסף מערבים ומעולים מברית המועצות לשעבר. נשים נותנות ומקבלות יותר עזרה מעשית לעיתים תכופות יותר בהשוואה לגברים.

שביעות רצון

שביעות הרצון הכללית של הערבים מחייהם גבוהה בהשוואה לעולים חדשים וליהודים ותיקים, אולם תחושת סיפוק הצרכים בזירות חיים שונות נמוכה אצלם בהשוואה לקבוצות האוכלוסיה האחרות, מה שמעיד, אולי, על פער תרבותי בתפיסת שביעות הרצון מהחיים.

למשכילים, לבעלי הכנסות גבוהות, למדרגים את בריאותם כטובה יותר ולנשואים, יש תחושות שביעות רצון מהחיים וסיפוק צרכים גבוהות יותר בהשוואה לבעלי השכלה והכנסה נמוכות יותר, למדרגים בריאותם כפחות טובה ולאלו שאינם נשואים. נמצא כי עלייה בגיל מפחיתה את תחושת סיפוק הצרכים, אך לא את שביעות הרצון הכללית מהחיים.

הגירה ואיכות החיים

רמת איכות החיים של עולים בגילאי 50 ומעלה גבוהה יותר ככל שהוותק בארץ עולה. אין הבדל בין עולים ועולות לאחר שלוקחים בחשבון את מצב הנישואין.

ילידי ברית המועצות הם המשכילים ביותר מבין קבוצות העולים, אך הם גם בעלי איכות החיים הנמוכה ביותר מבין העולים.