"חטפה" דוח בטעות ורכושה עוקל

הסיפור הבא עלול להיות הסיוט של כל אזרח במדינה. פקח של עיריית פתח-תקווה רשם בחודש ספטמבר 2000, דוח למכונית שחנתה שלא כדין, ברחוב סלומון בעיר, ועקב טעות ברישום ספרה נשלח הדוח, בסך 108.50 לתמי כהן. בחודש ספטמבר 2005 נדרשה כהן לשלם סך של 199.50 שקל והיא הודיעה לעיריה שמדובר בטעות. העיריה השיבה שהעניין ייבדק ובחודש מרס אשתקד, דרשה החברה הגובה, מטעם העיריה, הדס עורכי דין מכהן לשלם 311.50 שקל בתוך שבעה ימים אחרת מיטלטליה יעוקלו.

כהן דבקה בטענה שהדוח לא שלה ומדובר בטעות אבל אף אחד בעיריה לא התרגש. בחודש נובמבר אשתקד הגיעו לביתה מעקלים וכשלא מצאו אותה התדפקו על דלתה של אמה, אלמנה חולנית בת 72, הגרה בסמוך. האם נתקפה היסטריה ולאחר דין ודברים עזבו הגובים את הדירה. כהן החרדה עזבה את ביתה ועברה להתגורר עם בתה בת ה-12 בבית אחותה בראשון לציון.

בחודש ינואר השנה, פנתה כהן המיואשת שוב לעיריית פתח-תקווה והופנתה למנהל רשות החניה שסירב להיפגש עמה. כהן לא אמרה נואש והתעקשה שהדוח המקורי ייבדק. כשבעיריה טרחו, סוף סוף, לבדוק את הדוח התבררה הטעות וחברת הדס עורכי דין נתבקשה להפסיק את הליכי ההוצאה לפועל נגד כהן. במקום זאת הודיעה החברה לכהן שלפנים משורת הדין יופחתו תוספות הפיגורים ועליה לשלם את הקנס המקורי בסך 108.50 שקל בתוספת 808.50 שקל הוצאות וסך הכול 917 שקל.

תמי כהן ואמה, חתון כהן תבעו את עיריית פתח-תקווה ואת הדס חברת עורכי דין בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 17,800 שקל וביקשו פיצוי בגין עוגמת נפש, טרדה, בזבוז זמן, חרדות והוצאות כספיות. "ראוי להטיל על הנתבעות הוצאות עונשיות כדי להרתיע אותן מלפעול בצורה דרקונית נגד אזרחים תמימים לאחר שהוכח להן באופן ודאי שמדובר בטעות".

השופט גבריאל שטרסמן, שדן בתיק, מתח ביקורת נוקבת על הנתבעות וקבע בפסק דין שניתן בשבוע שעבר שכתבי ההגנה שלהן הוכנו תוך תיאום מלא. בכתב ההגנה האשימו הנתבעות את התובעות באחריות למקרה והכחישו את טענותיהן. עיריית פתח-תקווה הדגישה שהטעות נעשתה בתום לב, "והתובעת התעלמה ממכתבי התראה שקיבלה לפני נקיטת צעדי הוצאה לפועל". חברת הדס עורכי דין ציינה שפעלה על-פי הנחיות העיריה ופעולותיה נעשו כדין. הנתבעות הוסיפו שלתובעות לא נגרם נזק ויש לדחות את התביעה.

השופט שטרסמן חייב את עיריית פתח-תקווה לשלם לתמי כהן 5,000 שקל בתוספת 1,000 שקל הוצאות משפט. חברת הדס עורכי דין חויבה לשלם לתמי כהן 3,000 שקל בתוספת 800 שקל הוצאות משפט ולאמה 2,000 שקל בתוספת 1,000 שקל הוצאות משפט לאחר שקבע שהנתבעות נהגו ברשלנות ובחוסר אמפטיה, "מעורר שאט נפש".

מתוך פסק הדין בן ה-6 עמודים: "עניין לנו בפרשה זו ברשויות אטומות לב, דבקו בביורוקרטיה שאף לא העלו על דל שפתותיהן או על כתבי ההגנה שלהן, לבקש סליחה מהתובעות על מה שעוללו להן. אכן עוללו גם עוללו למרות הטענות המתחסדות בכתבי ההגנה שהתובעות 'לא הוכיחו נזק'. הרי בנסיבות העניין מדובר בטענה בלתי אנושית בעליל. מי שבאים לעקל את רכושו עלול להיפגע פגיעה נפשית קשה, לבטח כשהעיקול מוצדק, לא כל שכן כשאין לו כל הצדקה. יתר על כן בית המשפט ציפה מרשויות כמו עיריה של עיר ואם בישראל ומחברת עורכי דין (!) שלפחות יגלו לבית המשפט מה אירע עם אותו פקח שרשם את הדוח השגוי לתובעת. האם עודנו ממשיך בעבודתו? האם עודנו ממשיך לרשום דוחות שגויים לבעלי מכוניות? האם ננזף? האם מישהו הסביר לו ולפקחים רבים שכמותו, שאזרחים במדינה חופשית, יש להם כבוד וזכויות ושאין לפגוע באלו אלא על-פי דין?".