''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 20°
חיפה 25°
באר שבע 24°
אילת 28°
מדורים
שימושי PLUS

בילוי משפחתי בכלום כסף

סיור צילום בתוך העיר, חלוקת מטלות משותפת, אלבום דיסקים משפחתי * בילוי משפחתי איכותי ממש לא צריך לעלות לכם כסף

רחל אלג'ים
כ"ט חשון התשס"ח
[צילום: מתוך עכבר העיר]
[צילום: מתוך עכבר העיר] צילום: מתוך עכבר העיר


סיפור בתמונות

יש בחיים המון רגעים ששווה להנציח. אל חגיגות ימי ההולדת אנחנו מגיעים מאובזרים בכל המצלמות האפשריות (וזה עובד כל עוד זכרנו להטעין את הבטריות, להכניס קלטת וכו'), וכך גם לטקסי הסיום ולהופעות המחול. את החולין אנחנו פחות מתעדים, אבל דווקא בהנצחת היומיומי והפשוט יש משהו יוצא דופן ומעורר.

לכן, באחר צהריים משועמם אחד יצאנו מצויידות במצלמה הדיגיטלית לרחוב וקלטנו אל תוכה כל מיני דברים: חתול מתחת לאוטו, שתי ילדות על אופניים, אמא רודפת אחרי ילד שברח אל הכביש, עננים מתקדרים בשמיים ועוד כל מיני. אחר-כך חזרנו הביתה, הדפסנו על דפים נפרדים, סדרנו איך שהתחשק והמצאנו סיפור שעפריקי בת ה-8 כתבה בצד התמונות והוסיפה לו סוף מצוייר משל עצמה.

לוח מטלות משפחתית

סבתא של בעלי היתה אישה רחמנית וצדקת. היא לא דרשה מילדיה לעזור בעבודות הבית מהטעם הפשוט: הם לא ביקשו לבוא לעולם. כדי לעמוד בסטנדרטים המשפחתיים הגבוהים ניסיתי לאמץ את השיטה. רק דבר אחד קטן הפריע לי ביישום: גם אני לא ביקשתי לבוא הינה! מה לעשות שלא עלי כתבו את הספר 'איך היא עושה את זה', ובין שתי משרות לאימהות מושלמת שאני מנסה לתרגל, לא ממש נותר זמן לערימות הכביסה, ההעמסות של מדיח הכלים, בישול אוכל מזין ומענה אדיב לטלפונים הבלתי פוסקים.

ובכן, לצורך התמודדות יעילה, צץ לו הרעיון הבא: ערכנו ביחד רשימה ובה כל מטלות הבית שבהן יכולות הבנות לעזור (הורדת כביסה, פינוי מדיח, הורדת זבל, ניגוב אבק, קניות קטנות במכולת, ניקוי הכלוב של התוכי). כתבנו על פתקים והכנסנו לצנצנת. בכל בוקר מוציאה כל אחת פתק עם המטלה שלה לאותו יום. ככה הן מרגישות שותפות, ולנו בכל זאת יש עוד קצת עזרה.

די וי די משפחתי

עכשיו ברצינות: מי פיתח את כל התמונות מהמצלמה הדיגיטלית משנת 2004 ועד היום? סחתיין, יפה לכם. אני עדיין מנסה להשתלט על המשימה. דרך חביבה אחת לוודא שהחומר לא ילך לאיבוד (כי גנבו את הלפ טופ מהאוטו/את המצלמה מהבית/וירוס קטלני השתלט על המחשב) הוא לצרוב העתקים על דיסקים.

ברור שאתם יודעים את זה. מה שאתם לא יודעים זה שאפשר להכניס את ההעתק לתוך קופסה, עדיף של סרט די.וי.די, להוציא את העטיפה המקורית שלה ולעצב במקום עטיפה שצוירה על-ידי הילדים שלכם (דף A4 גזור בגודל המתאים וכמה טושים יעשו את העבודה).

את המוצר המוגמר נותנים במתנה לסבתא. במקרה הטוב היא תיהנה וגם תשמור עותק לגיבוי, במקרה המעולה היא אפילו תיתן לפיתוח גם בשבילכם. אגב, אם אתם מהמשקיענים והמסודרים, תוכלו לעשות ספרייה שמחולקת לפי נושאים: צורבים את כל התמונות ממהלך כל שנה על דיסק נפרד, נותנים לילדים לצייר משהו שקשור לאותה שנה, מכניסים כעטיפה ושומרים לצפייה עתידית משותפת.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה