במשך ארבע שעות תמימות נאלצה הישישה מירטה זילברשטיין, מקריית-אונו, לבלות על ריצפת חדרה, לאחר שמעדה ונפלה ממיטתה, מבלי יכולת לקום ולהזעיק עזרה - והכל בשל שורת מחדלים מצד החברה לשירותי רפואה דחופה, שעם לקוחותיה היא נמנית.
לפני שנה התקינה החברה מכשיר אס.או.אס. בדירתה של מירטה, לאחר שחתמה עימה על חוזה, כמקובל, שתמורתו שילמה כסף טוב. באותה הזדמנות הובטח לה כי הפעלת מתג ההפעלה של המכשיר אמורה להזעיק, בעת הצורך, את המוקד ולהגיש לה את העזרה הרפואית הדרושה בביתה, או להנחותה, בעל-פה, מה יהא עליה לעשות - הכל לפי בירור מצבה.
באחד מימי השבוע הזה, בשעה שבע בבוקר, ניסתה מירטה לקום ממיטתה, שבחדר השינה, כמנהגה מדי יום. אלא שהדבר לא צלח בידיה. היא מעדה והחליקה ומצאה את עצמה שרועה על הארץ בעירפול-חושים. כל ניסיונותיה, החוזרים ונשנים, להתאושש ולקום - עלו בתוהו. גם מכשיר הטלפון הקווי לא היה בהישג-ידה, ומה שגרוע יותר - מכשיר האזעקה, שהותקן בסלון-דירתה, היה מרוחק מדי מחדר השינה, וכל ניסיונותיה הנואשים לזחול אליו - העלו חרס.
המכשיר שנדם
בשעה 10.30 בבוקר חייגה בתה של מירטה, כמנהגה מדי יום, את מספר הטלפון של אמה, כדי לשאול לשלומה. משהופתעה לגלות כי השיחה לא נענתה, מיהרה הבת ליטול את מפתחות דירת האם ומיהרה לשם במכוניתה. משפתחה את הדלת, בשעה 11 בבוקר, נחרדה לגלות את האם שרועה על הארץ, ליד מיטתה, כשהיא על-סף איבוד הכרתה. הבת מיהרה להזעיק את אחת השכנות, ויחד עימה הצליחה, בעמל רב, להקים את האם.
בתוך כך ניגשה הבת אל מכשיר האזעקה לעזרה דחופה שבסלון הבית, וכשהיא לוחצת על מתג ההפעלה שלו, נדהמה לגלות כי הוא, פשוט, נדם ויצא מכלל פעולה, באשר הסוללה שבו התרוקנה. זאת ועוד: את הבת הטרידה, כמובן, המחשבה המבעיתה, שגם לו היה מכשיר האזעקה מוצב ליד מיטתה של אמה - היא הייתה מנועה מלהפעילו. ואם לא די בכל הצרות האלה - נוספה עוד צרה אחת: מספר הטלפון, שהוצג בתווית על גבי המכשיר, היה... שגוי.
כדי לברר את מספר הטלפון של החברה, נאלצה הבת להזדקק לשירותיה של "בזק", ומשהצליחה זו, סוף-סוף, לאתר אותו - ידעה הפקידה שמעבר לקו רק להתנצל על התקלות, תוך שהיא מבטיחה לתקן, בתוך מספר שעות, את המעוות, על-ידי ביקור טכנאי בביתה של האם. יחד עם זאת, גם ידעה הפקידה להטיף לבת מוסר על כך ש"חובתה של האם, כלקוחה, לבדוק, מעת לעת, את תקינותו של המכשיר".
אז שוו בנפשכם מה עלול היה לקרות למירטה זילברשטיין אלמלא תושייתה של הבת, שנזעקה לדירתה, ושהצליחה, בסיוע השכנה, להקים את האם ממירבצה, להגיש לה כוס-תה חם ופת-לחם כדי שתתאושש. ומה שחשוב לא פחות: הגיעה העת שהחברה, המתיימרת להגיש שירותי רפואה דחופה, תדאג לספק ללקוחותיה מספר-טלפון שאינו שגוי, ולא תטיל את הבדיקה לתקינות מכשיר האזעקה על ישישה בת 94, המצוייה בעילפון-חושים, אלא תטרח לעשות זאת בעצמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה