להבין את בלוטת התריס

על-ידי ההורמונים שהיא מייצרת, בלוטת התריס משפיעה כמעט על כל התהליכים המטבוליים (של חילוף חומרים) בגופנו. הפרעות של בלוטת התריס יכולות לנוע מזפקת קטנה (בלוטה מוגדלת) ולא מזיקה שאינה דורשת טיפול, ועד לסרטן. הבעיות של בלוטת התריס שהן השכיחות ביותר קשורות לייצור חריג של הורמוני בלוטת התריס. כמות רבה מדי של כימיקלים חיוניים אלו מתבטאת במצב הידוע כיתר פעילות של בלוטת התריס. ייצור לקוי של הורמונים גורם לתת פעילות בלוטת התריס.

למרות שההשפעות עשויות להיות לא נעימות ולגרום לחוסר נוחות, עם רוב הבעיות של בלוטת התריס ניתן להתמודד היטב אם הן מאובחנות ומטופלות.

מה גורם לבעיות בבלוטת התריס?

כל סוגי יתר הפעילות של בלוטת התריס נובעים מייצור יתר של הורמוני הבלוטה, אך המצב עשוי להופיע במספר אופנים:

* מחלת גרייבס: שחרור עודף הורמונים הנובע מהפרעה אוטואימונית. מסיבות שאינן ידועות, הגוף תוקף את בלוטת התריס, גורם לה להפריש כמות רבה מדי של הורמונים.

* אדנומה בודדת: גושים מתפתחים בבלוטת התריס ומתחילים להפריש הורמונים, משבשים את האיזון הכימיקלי של הגוף. ישנם מקרים בהם מופיעים מספר גושים כאלו.

* דלקת חריפה של בלוטת התריס: דלקת של בלוטת התריס גורמת לבלוטה "לדלוף" ולהפריש כמות יתר של הורמונים, מה שמסתכם ביתר פעילות זמנית של בלוטת התריס שנמשך בדרך כלל מספר שבועות, אך עשוי להמשך גם חודשים.

* ליקוי בתפקוד בלוטת יותרת המוח או גידולים סרטניים בבלוטת התריס: למרות שמדובר במצב נדיר, יתר פעילות של בלוטת התריס עלול לנבוע גם מגורמים אלו.

* תת-פעילות בלוטת התריס, לעומת זאת, נובעת מתת-ייצור של הורמוני הבלוטה. מאחר וייצור האנרגיה של הגוף דורש כמויות מסויימות של הורמונים אלו, ירידה בייצור ההורמונים גורמת לרמות אנרגיה נמוכות יותר. הסיבות לתת פעילות של בלוטת התריס כוללות:

* מחלת האשימוטו: בהפרעה אוטואימונית זו, הגוף תוקף את רקמת בלוטת התריס. הרקמה מתה בסופו של דבר ומפסיקה לייצר הורמונים.

* הסרה של בלוטת התריס: ישנם מקרים בהם מוציאים את בלוטת התריס בניתוח או הורסים אותה בדרך כימית כטיפול ביתר פעילות בלוטת התריס.

* חשיפה לכמות מוגזמת של יודיד: תרופות להצטננות ודלקת בסינוסים, התרופה ללב אמיודרון (amiodarone), או זריקות צבע הניתנות לפני בדיקות רנטגן מסויימות עלולות לחשוף את הגוף לכמות רבה מדי של יודיד. אנשים עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח תת פעילות של בלוטת התריס במיוחד אם סבלו מבעיות של בלוטת התריס בעבר.

* ליתיום: תרופה זו גם היא נמצאה קשורה כגורם לתת פעילות בלוטת התריס.

מצב של תת-פעילות בלוטת התריס, אם אינו מטופל לאורך זמן, עלול לגרום לתרדמת, מצב נדיר אך קטלני הדורש זריקות הורמונים מיידיות.

תת-פעילות בלוטת התריס מהווה סכנה מיוחדת לתינוקות. חוסר בהורמונים של בלוטת התריס במערכת בגיל מוקדם עלול לגרום להתפתחות קרטיניזם (מחלה הגורמת לפיגור ועיוותים בגוף) ולגמדות. כיום, רמות פעילות בלוטת התריס נבדקות לרוב התינוקות כחלק רוטיני מהבדיקות הנעשות לאחר הלידה. אם מתגלה תת פעילות בלוטת התריס, הטיפול מתחיל מייד. אצל תינוקות, כמו אצל אנשים מבוגרים, תת פעילות בלוטת התריס עלול לנבוע מהגורמים הבאים:

* הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת המוח
* בלוטת תריס פגומה
* העדר בלוטת התריס

תינוק הסובל מתת-פעילות של בלוטת התריס בדרך כלל אינו פעיל ושקט, סובל מתיאבון לקוי וישן למשך זמן ממושך יותר.

סרטן בלוטת התריס הוא נדיר ומופיע בפחות מ-10% מהגושים בבלוטה. אדם יכול לסבול מגוש או ממספר גושים בבלוטת התריס במשך שנים לפני שניתן יהיה לקבוע כי הם סרטניים. אנשים שקיבלו טיפול בקרינה לראש ולצוואר בשלב מוקדם בחייהם, לעיתים כטיפול באקנה, הם בעלי נטייה גבוהה מהנורמה לפתח סרטן בלוטת התריס.