בית משפט השלום בחיפה גזר (יום ד', 7.11.07) 23 חודשי מאסר בפועל ו-13 חודשי מאסר על תנאי על מנהל המוסד החינוכי "בית רוטנברג", מיכאל חנן, שהורשע בעבירות של מעשה סדום ומעשים מגונים בארבעה מתלמידיו בני 14 ו-15. כמו כן חייבה אותו השופטת ניצה שרון לשלם פיצויים לארבעת קורבנותיו בסך ארבעים אלף שקל.
מפסק הדין עולה כי חנן עשה את מעשיו כ-9 שנים. אחד המעשים שבהם הורשע היה מעשה סדום אוראלי, והמעשים המגונים היו במדרג החמור של סוג עבירות זה, לרבות נגיעות באברי המין, נשיקות והתגפפויות בשכיבה.
התובעת, עו"ד רלי גוטמן, ציינה במשפט כי חנן ניצל לרעה את סמכותו כלפי הנערים שלימד וחינך במוסד והיה מעורב בפעילותם. לדברי התובעת, בחר חנן בתלמידים חלשים מבחינה חברתית או נפשית, שהיו שרויים בהתלבטויות משום שהיו בשלהי גיל ההתבגרות. מעשיו גרמו לנערים נזקים נפשיים קשים.
הסנגורית, עו"ד תמי אולמן, הדגישה את עברו הנקי, והוסיפה כי ההרשעה כשלעצמה הייתה מכת מוות לו ולמשפחתו. חנן עצמו הביע צער עמוק על מעשיו וביקש לתת לו הזדמנות לשקם את עצמו.
מעל בתפקיד חינוכי בכיר
בגזר הדין כתבה השופטת שרון כי חנן העדיף לספק את צרכיו במיניים והתעלם לחלוטין מהנזק הנפשי שגרם לתלמידיו. "כאיש חינוך היה עליו להיות מודע למעשיו", כתבה. השופטת הוסיפה כי חנן עשה את המעשים כאשר היה בתפקיד חינוכי בכיר שניתן לו מתוך תקווה שהדבר יועיל לתלמידיו. אך הוא מעל בתפקיד זה ובתלמידים שהאמינו שהתייחסותו אליהם תהיה כמצופה מאיש המתיימר להיקרא איש חינוך, מחנך ומורה. השופטת ציינה כי דרך בחירת קורבנותיו מעידה על "ניצול ציני וכחני של עוצמתו כמחנך והיכרותו את חולשותיו האישיות של כל אחד מתלמידיו".
השופטת דחתה את טענות ההגנה וחנן עצמו. "טענת הנאשם כי מעשיו נעשו בתום לב ולא בכוונת מזיד אינה מקובלת עלי. וזאת לאור העובדה שהנאשם ידע שבאחריותו ובמשמורתו ילדים ונערים הסובלים ממצוקות נפשיות, מבעיות חברתיות אשר בגינן הם מתקשים להסתגל חברתית. למרות זאת בחר בעשיית מעשים אשר עלולים להרוס את עתידם, את זהותם ותפקודם בחברה, ורק העצימו את קשייהם וחוסר האונים שלהם עד לכדי גרימת נזקים להם, שחלקם בלתי הפיכים".
ביצוע גזר הדין עוכב עד 4 בדצמבר כדי לאפשר לסנגורית לערער לבית המשפט העליון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה