עקיבא נוף יפוצה על אי מתן קרדיט בטלוויזיה

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את רשות השידור ואת חברת ההפקות מטר לפצות את ח"כ לשעבר עקיבא נוף, משום ששידרו במרס 2004 את שירו "מים לדוד המלך" בפרק בסדרה "מדינת היהודים" שעסק בשלישיית הגשש החיוור, בלא לפרסם את שמו לא בגוף הסרט ואף לא ברשימת הקרדיטים הארוכה בסופו.

למרות שנוף דרש מרשות השידור לפרסם את שמו אם תשדר את הפרק בשידור חוזר, נעדר שמו גם כאשר הוקרן הסרט במאי 2004. נוף דרש פיצויים בסך 200,000 שקל, אך השופט שמואל ברוך פסק כי הוא יפוצה ב-40,000 שקל.

מפסק הדין עולה, כי לאחר שהגיש את תביעתו שלחה לו החברה המפיקה מכתב ובו הודיעה לו כי הקרדיט שלו יפיע בפרק אחר, וטענה כי אזכור שמו נשמט בשל טעות אנוש. אבל במהלך המשפט טענו מטר ורשות השידור כי הוא לא היה זכאי לקרדיט, וכי המפיקים הפעילו שיקול דעת כאשר החליטו לא לתת לו קרדיט.

לא החלטה מקצועית

בפסק דינו כתב השופט ברוך, כי "יש להסיר מעל הפרק את הטענה כי בבסיס אי-הוספת שמו של התובע עמדה החלטה מקצועית כלשהי. אני מוכן להניח לטובת הנתבעות שמדובר בטעות ולא בהשמטה מכוונת".

עם זאת, לא חסך השופט ביקורת גם מנוף. "ניכר היה בתובע שיש בו להיטות יתר לנהל את ההליך. מדובר בסכסוך שהוא, בסופו של דבר, סכסוך לא גדול. התובע ניפח אותו לממדים שאינם ראויים לסוג זה של הליך, ובקצת רצון טוב, ניתן היה שלא להידרש לכל אותן סוגיות מעניינות, במסגרת סכסוך זה, שכל כולו נסב סביב העובדה לפיה שמו של התובע נשמט מהרולר בסיום התוכנית, בשתי הזדמנויות, אותו רולר, שדומה שלא נדרשת ראיה לשם הקביעה כי מעטים האנשים הקוראים אותו ביסודיות. אין בכך כמובן כדי לגרוע מהחובה לכתוב את השם ברולר, אך יש בכך כדי להכניס את הסכסוך לפרופורציות הראויות לו, פרופורציות מהן חרג, ללא ספק".

לא קטע שולי

נוף הסתמך בתביעתו על סעיף 4 א' (1) לפקודת זכות יוצרים הקובע כי "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים". השופט קבע בפסק הדין כי "ההיקף והמידה המקובלים" בעניין הנדון חייבו את ציון שמו של נוף בפרק שבו שודרה יצירתו. הוא דחה את טענת הרשות והמפיקה כי יצירתו של נוף הייתה חלק קטן, שולי וחסר חשיבות תוכנית בפרק שבו שודרה. אומנם נכונה הטענה כי ההתמקדות הייתה בהופעתם הוויזואלית של הגששים כשעברו משידורי רדיו להופעות בטלוויזיה, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי שירו של התובע הוא הוא השיר המזוהה עם הופעתם זו של הגששים", כתב השופט.

"אני רואה בהתעלמותן המוחלטת של הנתבעות משמו של התובע, הפרה ברורה של זכותו המוסרית כפי שנקבע בסעיף 4 א' (1) לפקודה. יתרה מזאת, הרשות התעלמה מפניותיו של התובע לתיקון ההפרה ושידרה את הפרק פעם נוספת. אומנם שידור זה לא היה שידור מתוכנן, אך ההחלטה לשדרו נתקבלה מספיק זמן מראש ואף קודם לשידור החוזר של הפרק שודרו קדימונים שבישרו על שידור נוסף", כתב השופט.

עם זאת הביא בחשבון כי ההפרה, למרות שהדבר נעשה באיחור.