סופרקום הפרה הסכם סודיות וגזלה סוד מסחרי

בית המשפט העליון קבע (יום ה' 1.11.07) כי החברות סופרקום וקירי טכנולוגיות הפרו הסכם עם חברת סקו-סיסטם, בנוסף על גזל סוד מסחרי שלה. בכך קיבלו השופטים אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ודוד חשין את ערעורה של סקו-סיסטם על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שדחה במרס 2006 את תביעתה על הפרת הסכם, למרות שקבע כי נגזל ממנה סוד מסחרי. הדיון בתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לקבוע את הסעד שסקו-סיסטם זכאית לו על הפרת החוזה. סופרקום וקירי חויבו לשאת בשכר טירחת עורך דינה של סקו-סיסטם בסך 30,000 ש"ח.

סקו-סיסטם עוסקת, בין היתר, בפיתוח שיטת הדפסה ייחודית המגנה מפני זיופים באמצעות החדרתה לצבעי הדפוס של חותמת הניתנת לזיהוי באמצעות קורא אלקטרו-אופטי. שיטה זו קרויה שיטת סקו-לייבל. סופרקום היא חברה העוסקת, בין היתר, בייצור ושיווק מערכות להפקת תעודות מאובטחות נושאות תמונה.

הסכם סודיות

בתחילת שנות התשעים התקשרה סופרקום עם סקו-סיסטם לשם שימוש בשיטת סקו-לייבל כדי לאבטח את התעודות שהיא מפיקה. מ-1994 נעשה שימוש בתעודות שהנפיקה סופרקום בקוראים האלקטרו-אופטיים אותם סיפקה סקו-סיסטם. כדי לאפשר את כיולם של הקוראים העמידה סקו-סיסטם לרשות סופרקום את התוכנה והידע הנדרשים לביצועו.

על-רקע זה חתמו סקו-סיסטם וסופרקום בינואר 1995 על הסכם סודיות. בהסכם זה הוגדרו שיטת סקו-לייבל, הידע החסוי שעליו היא מתבססת והמידע שהעבירה סקו-סיסטם לסופרקם, כרכושה הבלעדי של סקו-סיסטם, ונקבעו הוראות העוסקות בחובתה של סופרקום לשמור על סודיותם.

ההתקשרות בוטלה

בסוף 1995 הקימה סופרקום את חברת קירי, שבשליטתה המלאה. קירי עוסקת אף היא בתחום אבטחת מסמכים, והמוצר שפיתחה מאפשר הדפסה דיגיטלית של נתונים משתנים באופן מאובטח.

באוגוסט 1998 הודיעה סופרקום לסקו-סיסטם כי אין לה עוד עניין בהתקשרות הקשורה להסכם הסודיות, וכי הוא מבוטל. סופרקום גם ביקשה להודיע לה בהקדם כיצד ולמי להחזיר את החומר המצוי ברשותה מתוקף ההתקשרות.

ב-1999 נודע לסקו-סיסטם, על הקמתה של חברת קירי ועל פעילותה בתחום אבטחת המסמכים. היא טענה שפעילות זו היא הפרה של הסכם הסודיות ופגיעה בקניינה הרוחני, ועל כך הגישה את תביעתה לבית המשפט המחוזי.

השופטת: גזל מסחרי אך לא הפרת חוזה

השופטת שרה גדות קיבלה את תביעתה של סקו-סיסטם רק חלקית. היא דחתה את על הפרת חוזה, וקיבלה את התביעה על גזל סוד מסחרי. לגבי התביעה בעילה החוזית, קבעה השופטת כי מובנה של "השיטה" המוגנת בהסכם הסודיות הוא שיטת ההדפסה סקו-לייבל, המבוססת על שימוש בחומרים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות המעורבבים בצבעי הדפוס כאשר הדפסתם יוצרת "חתימה" ייחודית, הניתנת לפענוח באמצעות מכשירי קריאה אלקטרו-אופטיים. היא דחתה את טענת סופרקום המבחינה בין עצם הרעיון להשתמש בחומרים בעלי תכונות אופטיות, היוצרים חתימה הניתנת לפענוח בעזרת מכשירי קריאה אלקטרו-אופטיים, רעיון שאינו מוגן בהסכם הסודיות, לבין השיטה המוגנת, שהיא הטכנולוגיה המסוימת שפיתחה סקו-סיסטם ליישומו של הרעיון.

לנוכח לשונו של הסכם הסודיות, קבעה גדות כי רק העתקה של השיטה היא הפרה של ההסכם, ואילו השימוש שעושה סופרקום בשיטה אינו הפרה כשהוא לעצמו, שכן אין בהסכם כל הוראה האוסרת על עצם השימוש, להבדיל מהעתקתו.

סעדים על גזל מסחרי

לגבי העילה של גזל סוג מסחרי, לפי חוק העוולות המסחריות, קבעה השופטת כי בעת כריתת ההסכם, היתה שיטת סקו-לייבל שיטה ייחודית ליישום מסחרי של הדפסות המבוססות על שילוב תוספים בצבעי ההדפסה, שניתן לזהות את זיופן באמצעות גלאי אלקטרו-אופטי, ועל כן מדובר בסוד מסחרי.

עקב הכרעתה, העניקה השופטת גדות לסקו-סיסטם סעדים על-פי עילה של גזל סוד מסחרי. היא חייבה את סופרקום וקירי לשלם לסקו-סיסטם פיצוי בלא הוכחת נזק בסך 100,000 ש"ח והורתה להן לחדול מפעילות שיש בה שימוש בסוד המסחרי. כמו כן חייבה את סופרקום וקירי להמציא לה דוח ובו פירוט של כל ההכנסות שהתקבלו אצלן על שימוש בסוד המסחרי.

השופטת: לא הופר ההסכם

לעומת זאת, דחתה את עתירת סקו-סיסטם לקבל את רווחי הפרת ההסכם בהתאם לדוח האמור, או לחלופין את מחציתו של סכום זה, בהתאם לקבוע בהסכם הסודיות. השופטת חייבה את סופרקום וקירי לשאת בהוצאות המשפט של סקו-סיסטם ובשכר טירחת עורך דינה בסך 30,000 שקל.

על כך ערערו שני הצדדים לבית המשפט העליון. בפסק הדין שקיבל את ערעור סקו-סיסטם ודחה את ערעור סופרקום וקירי, כתב השופט ג'ובראן כי מקביעותיה העובדתיות של בית המשפט המחוזי עולה דווקא בבירור כי סופרקום הפרה את התחייבויותיה בהסכם הסודיות כאשר עשתה שימוש במידע באמצעות קירי.