האמון בערבות החברתית התדרדר ב-5 שנים ב-50%

מידת האמון במערכות החברתיות בישראל ממשיכה במגמת ירידה. משקלול מידת האמון בכלל הגורמים בישראל, נמצא כי 54% אינם סומכים כלל או סומכים במידה מועטה בלבד על מערכות אלו שיסייעו בעדם בעת הצורך. זאת בהשוואה ל-51% שסברו כך בשנת 2006, ובהשוואה ל-46% שסברו כך בשנת 2005. בכך מסתמנת הידרדרות נוספת גם בהשוואה לנתוני 2004 (38.7%) ולנתוני 2003 (27%).

ממצאים אלה ועוד עולים מנתוני מדד החוסן החברתי שנערך עבור כינוס ישראל (שדרות) לחברה, על-ידי הוועדה למדד החוסן החברתי בשיתוף המכללה האקדמית ספיר.

עלייה קלה באמון במערכת הביטחון

48% לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה על הרשות המקומית (בהשוואה ל-46% ב 2006), 46% לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה על המפלגה (44% בשנה שעברה). עם זאת המשפחה והחברים (76% השנה לעומת 70% בשנת 2006) וצה"ל ומערכת הביטחון (45% השנה לעומת 40% ב-2006) הם הגורמים להם מיוחסת רמת האמון היחסית הגבוהה ביותר, ורמה זו עולה עם השנים וגם השנה.

למרות שיפור בנתונים, עדיין מרבית הציבור הישראלי תופס את המדינה כמי שאינה מאפשרת נגישות לזכויות חברתיות בסיסיות. הנושאים המטרידים ביותר את הציבור הם האפשרות שלא יוכלו לחסוך כסף לעתיד ולא יוכלו לתמוך בילדיהם.

עלייה באמון במערכת החינוך, הבריאות והתעסוקה

מן הנתונים עולה, כי חל שיפור משמעותי באמון הציבור במערכות החינוך, הבריאות, התעסוקה ובמערכות ציבוריות נוספות, אך הנתונים מציגים מציאות עגומה. מן הממצאים עולה כי בחמש השנים בהן נערך הסקר התדרדר האמון בערבות החברתית ב-50% - מרמה של 27% בשנת 2003 ועד ל-54% כיום שאינם סומכים על הגורמים השונים בישראל שיעזרו להם או למשפחתם במידה שיזדקקו לעזרה.

לא חל שינוי משמעותי בשאלת הנגישות לזכויות חברתיות, ומדובר בנתונים מדאיגים: 71% סבורים כי מדינת ישראל אינה מאפשרת לאזרחיה או מאפשרת באופן חלקי בלבד להתגורר בתנאי דיור סבירים (בהשוואה ל-69% ב-2006). 68% חושבים כי מדינת ישראל אינה מאפשרת לאזרחיה או מאפשרת באופן חלקי בלבד להשיג רמת חינוך והשכלה נאותה (לעומת 67% בשנה שעברה). 62% אינם מסכימים עם הטענה כי המדינה מאפשרת לאזרחיה או מאפשרת באופן חלקי לחיות בכבוד לאחר היציאה לגמלאות (לעומת 69% ב-2006).

52% מהציבור חושב כי מדינת ישראל אינה מאפשרת או מאפשרת באופן חלקי בלבד לאזרחיה קבלת טיפול רפואי סביר (49% בשנה שעברה).

49% לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה או בינונית על מערכת הבריאות שתתמוך בהם בעת הצורך (בהשוואה ל-55% ב-2006).

23% מכלל הציבור לא סומכים כלל או סומכים במידה מועטה בלבד על צה"ל ועל מערכת הביטחון. 25% סומכים על צה"ל רק במידה בינונית.

השחיתות מפריעה לאמון בשלטון ולגאווה הלאומית

הגורם העיקרי המפריע לציבור בישראל להתגאות במדינה הוא שחיתות ראשי השלטון. למרות שישנו שיפור קל בנתונים, עדיין 73% ראו בכך סיבה מרכזית. בשנת 2006 80% ראו בכך סיבה מרכזית, ובשנת 2005 74%. גורמים נוספים המפריעים לציבור לחוש גאווה במדינת ישראל הם: העוני והפער בין העניים לעשירים שעלה מ-73% בשנת 2006 ל-77% השנה. המאבק המתמשך עם הפלשתינים (75%) והאלימות בחברה (73%).

בהבטים של מדד השייכות והלכידות חלה ירידה בהשוואה לסקר 2006 בכך ש-37% חשים כי מדינת ישראל מבטיחה במידה רבה מאוד ורבה הגנה להם ולבני משפחתם. זוהי ירידה של 4% בהשוואה לנתוני השנה שעברה (שעמדו על 41%).

פחות ממחצית מהציבור מרגישים גאים במדינה במידה רבה מאוד או רבה, 44% השנה לעומת 46% לפני שנה, ובהבט של הבטחת המדינה עתיד טוב לילדיך כמעט ולא חל שינוי, 26% לעומת 27% בשנה שעברה.

חוששים שלא להזדקן בכבוד

הטבה מסויימת נרשמה בשאלת המסוגלות הכלכלית - אך עדיין הנתונים מעוררים דאגה: 46% מן הנשאלים השיבו כי הם מוטרדים או מוטרדים מאוד מהאפשרות כי לא יוכלו לתמוך בילדיהם בעתיד (לעומת 49% ב-2006 ו- 57% ב 2005). 46% מוטרדים או מוטרדים מאוד מן האפשרות כי לא יוכלו להזדקן בכבוד ( 47% בשנת 2006 ו-60% ב-2005). 45% מוטרדים או מוטרדים מאוד מן האפשרות כי לא יוכלו לחסוך כסף לעתיד (בהשוואה ל-52% ב-2006 ו-62% ב-2005).

כינוס שדרות (ישראל) לחברה

נתוני מדד החוסן החברתי יוצגו בשבוע הבא (יום ג', 6.11.07), בכינוס שדרות (ישראל) לחברה. מטרת הכינוס נועדה לגבש ולקדם סדר יום חברתי-כלכלי בישראל.

מדד החוסן החברתי הינו פרויקט ייחודי שהחל כמיזם של המועצה לביטחון חברתי בשנת 2003, ומתבצע בחסות כינוס שדרות לחברה ובשיתוף המכללה האקדמית ספיר. מדד החוסן החברתי נערך במהלך חודש אוקטובר 2007, ומבוסס על הסקרים שנערכו בנובמבר 2005 ו-2006 וזהה לו (למעט הבדלים קלים) באפיונו ובהרכב השאלון. בכך מאפשר מדד החוסן החברתי לעמוד על מגמות מרכזיות בחוסנה של החברה הישראלית. המדגם השנה נערך באמצעות 551 ראיונות טלפוניים, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל. הראיונות נערכו בעברית, רוסית וערבית.

אופן ניתוח המדד

מדד החוסן החברתי כולל שני סוגי אינפורמציה המודדים נגישות לזכויות חברתיות: הראשון, המשקף מבחינה סטטיסטית את תהליכי התרחבות אי השוויון החברתי, ברמת המקרו, והשני בנוי מהתנסויות סובייקטיביות ביחס לזכויות החברתיות השונות. הנתונים נאספים דרך בחינת התנסויותיהם של אזרחים ותפיסתם את רמת ההגנה על זכויותיהם החברתיות. האינפורמציה הסובייקטיבית המבוססת על התנסויות צפויה להיות רגישה יותר ולהגיב מהר יותר בשל הצטברות מתחים רגשיים כגון תסכול, אכזבה וייאוש. אינפורמציה סובייקטיבית זו מאפשרת השוואה ארוכת טווח ועשויה להפוך בעצמה לאינדיקטור סטטיסטי פורמלי, עם הזמן. במערך נתוני החוסן החברתי מרכיב שלישי גם הוא סובייקטיבי במהותו המתמקד במדידת תחושות הניכור החברתי כפי שהן באות לידי ביטוי בתחושת האמון במערכות החברתיות ובתמיכתן בשעת משבר.

המושגים הנבחנים בהגדרת החוסן החברתי כוללים:

* השתייכות ולכידות - בחינת תחושה זו בעזרת שאלות הנוגעות ביחס למדינה (גאווה, תחושת ביטחון, אמונה בעתיד המדינה, רמת ההתנדבות והשירות, ועתיד הילדים במדינה)

* מסוגלות כלכלית - שאלות בנוגע לרמת החיים הנוכחית וליכולת האדם לקיים רמה של רווחה כלכלית מעבר להישרדות יומיומית.

* נגישות לזכויות חברתיות - שאלות באשר ליכולתו של האזרח ליהנות מהזכות לעבוד בתנאים מוגנים, מהזכות לדיור סביר, מהזכות לטיפול רפואי סביר ומהזכות להעניק רמת חינוך סבירה לילדיו.

* ביטחון תעסוקתי - שאלות הנוגעות לתחושות הציבור בנוגע למקום העבודה שלו ואת חששותיו מפני פיטורין, צמצום היקף התעסוקה ועוד.

* האמון במערכות הציבוריות - שאלות בנוגע לאמון בתמיכת המערכות הציבוריות השונות בשעת הצורך (מערכת המשפט, המשטרה, הביטוח הלאומי ועוד).

חברי צוות מדד החוסן החברתי כולל את פנינה אלקיס - יו"ר הוועדה, ד"ר פני יובל וד"ר עמנואל תמיר. ועדת ההיגוי המחקרית שהוקמה לליווי ולהנחיית פרויקט החוסן החברתי, כוללת אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע אחרים. חברי וועדת ההיגוי המחקרית הם: פרופ' גדעון דורון - יו"ר, פרופ' שאול בר-לב, פרופ' ברוך מבורך, (נציג מכון המחקר מאגר מוחות) פרופ' שמעון שטרית ופרופ' אריה נאור.