ישראל ירדה בשנה האחרונה מהמקום ה-14 למקום ה-17 במדד התחרותיות העולמי. כך נמסר מהתאחדות התעשיינים, נציגתו של הפורום הכלכלי העולמי לביצוע סקר מדד התחרות העולמי בישראל. התעשיינים טוענים כי תוצאות הסקר מלמדות שהממשלה "אינה ממלאת כיום את תפקידה בהגברת התחרותיות של המשק הישראלי אל מול התחרות העזה בשוק הגלובאלי".
בעוד שנושא החדשנות, הטכנולוגיה, הון הסיכון, וההוצאה הפרטית על מחקר ופיתוח מתחזק מיקומה של ישראל, הנושאים המטופלים בידי הרשות המבצעת, הם הגורמים לירידה בדירוג. כך למשל ניכרת ההרעה בדרוג של ישראל בסעיפי שיעור מס החברות, הביורוקרטיה הממשלתית, הסרבול בפתיחת עסקים ואיכות השירותים הציבוריים - הרעה זו היא המעכבת על-פי המדד, את התפתחותה הכלכלית של ישראל ואת מיצוי פוטנציאל הצמיחה שלה.
ישראל נמצאת במקום ה-67 במשך הזמן הדרוש לפתיחת עסק; בשיעור המס הכללי - נמצאת ישראל במקום ה-42; ברגולציה הממשלתית במקום ה-31; באיכות תשתיות הנמלים נמצאת ישראל במקום ה-37; באיכות תשתיות הכבישים - במקום 30; ובאיכות תשתיות הרכבת - במקום 36. בזמינות הון סיכון, נמצאת ישראל במקום ה-5; במוכנות טכנולוגית, במקום ה-4 ובהטמעת חדשנות - במקום ה-5; ברישום הפטנטים - במקום ה-5 ובהשקעה של חברות במחקר ופיתוח - במקום ה-7.
מניתוח המדד עולה, כי בשנה האחרונה חלה נסיגה ניכרת מהמקום ה-17 למקום ה-31 בתחום איכות החינוך המדעי; ברמות המשתמשים באינטרנט נמצאת ישראל במקום ה-46 ובכמות המחשבים האישיים - במקום ה-4. כן מתברר שבתחום היציבות האינפלציונית נמצאת ישראל במקום ה-19.
את המדד ממשיכה להוביל, זו השנה השנייה ברציפות, כלכלת ארה"ב; במקום השני מדורגת כלכלת שוויץ אשר עלתה למקום זה מהמקום הרביעי לפני שנה. את שלוש המקומות האחרונים בדרוג תופסות המדינות זימבבואה (129), בורונדי (130) וצ'אד (131).
זינוקים ושינויים חריגים מפגינות השנה כלכלת שבדיה שמדורגת רביעית, לאחר שאשתקד דורגה תשיעית, כלכלת בריטניה, ירדה מהמקום ה-2 לפני שנה - למקום ה-9; כלכלת קוריאה, עלתה מהמקום ה-23 אשתקד למקום ה-11 השנה. במסגרת עשרת המקומות הראשונים שומרות כלכלות גרמניה, פינלנד, סינגפור, יפן והולנד על יציבות בדרוג בהשוואה לדירוגן בשנה הקודמת.
מדד התחרויות העולמי נחשב למוביל מסוגו בקביעת מידת התחרותיות של מדינות בעת ביצוע החלטות השקעה של חברות גלובאליות. לסקר השפעה רבה בקביעת תדמיתן של מדינות.
מהתאחדות התעשיינים נמסר, כי הסקר מספק כלי יחודי למספר גורמים: לעסקים - בפיתוח אסטרטגיות עסקיות ובהכוונת החלטות השקעה; לממשלות - בזיהוי מכשולים לצמיחה כלכלית ובסיוע בעיצוב מדיניות כלכלית טובה יותר; לאקדמיה - בניתוח תפיסה כלכלית ועסקית עכשווית, בהשוואה לכלכלות אחרות. כן מספק הסקר כלי לארגונים של החברה האזרחית בלימוד תנאי התחרותיות במדינה בה הם פועלים בהשוואה למדינות אחרות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה