היעלים מוציאים לשון לנקבות

עכשיו זו העונה. זכרי היעלים עסוקים בסתיו בחיזור. הם עוקבים אחרי עדרי יעלות החן, כשזנבם זקור בהתרגשות למעלה, ראשם מתוח קדימה וקרניהם הגדולות והמאיימות מופשלות לאחור על-רקע גופם.

הם שולפים לשון ומריחים את אחורי הנקבות, תוך שהם גורמים להן להטיל שתן. את מצב ההורמונים בשתן הם בוחנים באיבר חוש מיוחד המצוי בחיך (האיבר הוומרו-נזלי), תוך הפשלת השפה העליונה ועצימת העיניים בריכוז.

החיזור כולל מעין ריקוד: צעד קדימה לכיוון הנקבה וצעד לאחור. בעונת הסתיו הזכרים מחליפים פרווה וזו של הסתיו-חורף בולטת בזכרים הגדולים: ככל שהם גדולים היא שחורה ומכסה חלקים גדולים יותר של החזה.

ככל שהזכר גדול יותר, קרניו עצומות יותר והוא זה שיזכה להזדווג עם הנקבה המיוחמת. הזכרים בהרי אילת אינם מרבים להתכתש, ולעתים הם "מסתדרים" זה אחרי זה לפי סדר הגודל והגיל: הזכר המבוגר והגדול יותר- ראשון בעקבות הנקבה. הנקבות מתייחמות בסתיו- לפני רדת הגשמים.

הן מהמרות על מצב המזון ועל מצב הצומח, ויכולות להמר על 3 מצבים: אין ביוץ- לא יוולד גדי באביב, ביצית אחת-משמעותה המלטת גדי יחיד, ו-2 ביציות- המלטת 2 גדיים.