המשטרה לא עצרה חשודים בפשע חמור במשך חצי שנה

שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, (יום ג', 30.10.07) דחתה ערר שהגישו אמיר סעדה, משה דהן ומומי קסנטיני לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור אותם עד תום ההליכים נגד באשמת סחיטת עבריינים הפועלים באשדוד. השופטת דחתה את טענתם העיקרית של השלושה כי העובדה שהמשטרה אפשרה להם להלך חופשיים במשך חצי שנה קודם שעצרה אותם מעידה שהם אינם מסוכנים ושניתן להסתפק במעצר בית.

השלושה עומדים לדין, עם שלושה אחרים, בעבירות של קשירת קשר פשע, חטיפה לשם סחיטה וסחיטה באיומים. בכתב האישום נטען כי דהן, שהיה מנהיג הקשר, נדבר עם האחים שלומי ושחר איבגי להפיץ שמועה באשדוד כי בדירת הוריהם של האחים יש סכום כסף גדול, כדי לפתות עבריינים לפרוץ אליה. בדירה הציבו מצלמות אבטחה כדי לתעד את הפריצה ולסחוט את הפורצים. ב-20 בפברואר תיעדו בדרך זו את פריצתם של סימו בן דוד וליאור אזוראל. למחרת חטפו השלושה את שני הפורצים בעזרת סעדה וקנסטיני ועוד נאשם, עוזי זוהר. הם הגיעו בכמה כלי רכב לקיוסק באשדוד, השייך לליאור אזוראל, הכניסו אותו ואת סימו בכוח לכלי הרכב, הובילו אותם למקום מחוץ לאשדוד, ודרשו מהם פיצוי בסך 250 אלף דולר על הפריצה. הם איימו שאם לא ישלמו השניים את הכסף ייפגעו. השניים שילמו להם 170,000 דולר.

סרט בזמן אמיתי

המשטרה עלתה על עקבותיהם באקראי בשעה שחקרה פשע אחר. כדי לא לחשוף את חקירת הפשע האחר עיכבה המשטרה את מעצרם בחצי שנה. בבקשה שהוגשה באוגוסט 2007 לעצור אותם עד תום ההליכים, הציגה המשטרה, בין היתר, סרט המנציח את החטיפה בזמן אמיתי וכן הגישה תמליל שיחות ביניהם שמהן עולה כי דהן מילא תפקיד מרכזי בפרשה וכי גם סעדה וקסנטיני היו מעורבים בה.

בית המשפט אישר את מעצרם עד תום ההליכים ודחה את בקשתם לעצור אותם במעצר בית. בית המשפט קיבל את טענת המשטרה כי הצעת דהן להיות במעצר בביתו בקריית גת אינה סבירה משום שיכולתם של האנשים שהציע לפקח עליו מוטלת בספק. את הצעת סעדה לביות במעצר בית תחת פיקוחה של אשתו ההרה, דחה בית משפט בגלל מצב האשה. לגבי קסנטיני, התברר שהוא הפר מעצר בית בתיק אחר, ולכן קבע בית המשפט שאין לתת בו אמון.

יצא שלוש פעמים מהארץ

על החלטות בית המשפט ערר השלושה לבית המשפט העליון. טענתם המרכזית הייתה כי העובדה שחלפה כחצי שנה בין מועד המעשים המיוחסים להם לבין מעצרם מלמדת כי המדינה לא סברה שהם מסוכנים. הם ציינו כי נציג המשטרה אף אמר ש"באופן עקרוני" ניתן היה לעצור אותם אחרי שבוע. דהן אף יצא מהארץ שלוש פעמים בתקופה זו.

המדינה טענה כי החלטת בית המשפט לעצור את השלושה עד תום ההליכים הייתה מוצדקת משום שהשלושה מסוכנים. המדינה שבה והדגישה כי החלטתה לעכב את נקיטת הפעולה נגד הנאשמים נועדה לאפשר את השלמת החקירה האחרת, שהייתה בעיני המשטרה חשובה יותר. עם זאת, טענה כי אין בכך כדי לגרוע מהסכנה הנשקפת מדהן וחבריו.

השופטת חיות כתבה בהחלטתה לדחות את הערר כי אין לקבל את הטענה שההשתהות בהגשת כתב האישום ובקשת המעצר מעידה על היעדר מסוכנות. השופטת הוסיפה כי השתכנעה שמדובר ב"עיכוב מחושב ומנומק", וכי מן המעשים הקשים והמתוחכמים המיוחסים לשלושה אפשר ללמוד שהם מסוכנים ואינם בוחלים באמצעים להשגת מטרותיהם. מסקנה זו מתחזקת לנוכח עברם הפלילי העשיר.