פולי הגשש הלך לעולמו

חבר הגשש החיוור, ישראל פוליאקוב (פולי) הלך הלילה לעולמו בבית החולים בילינסון. הוא הותיר אחריו אישה - שושנה (שוש) לבית מישאל, בת יעל, שחקנית בתיאטרון "הבימה", ב"תל אביב הקטנה" ובסדרה "משפחה וחצי" בטלוויזיה, ושני בנים, איתמר ואריאל. בן 66 היה במותו.

הוא יובא למנוחות מחר אחר-הצהריים בקיבוץ עינת. ארונו יוצב מחר בשעה 11:00 מול תיאטרון הקאמרי בתל אביב.

החברה הייתה שונה

פולי הגיע ללהקת הנח"ל בפקודה. "עד אז לא העליתי בכלל על דעתי להיות שחקן", אמר בזמנו ישראל פוליאקוב. "כצעיר אידיאליסט שרוצה 'להגשים' הלכתי ללמוד בבית הספר החקלאי 'הכפר הירוק'. החברה הישראלית הרי הייתה אז שונה מכפי שהיא היום, עם יעד לאומי של כיבוש השממה ועם האתגר הגדול של החלוציות, וכך, באופן הטבעי ביותר, הלכתי ללמוד חקלאות. אני מתאר לעצמי כי אילו היו הדברים מתנהלים על-פי התכנון של ימי נעוריי הייתי יושב היום בעין יהב בערבה. לאמתו של דבר, גם כשהצטרפתי, לאחר הצבא, ללהקת 'התרנגולים', לא התכוונתי לעשות קריירה על הבמה, אלא לחסוך כמה פרוטות כדי שאוכל להמשיך בלימודים גבוהים בפקולטה לחקלאות ברחובות". אבל אז, בעיצומה של תקופת הטירונות במחנה שמונים של הנח"ל, עם חבריו לגרעין עין יהב של תנועת המושבים, נקרא פולי אל מפקד המחנה, רס"ר גנז, וזה, בסגנונו המיוחד, שלח אותו לדרך חדשה: "חייל, עמוד דום! חייל, עמוד נוח! אתה מוצב מעכשיו ללהקת הנח"ל. אתה תעשה בצבא בדיוק את מה שאומרים לך!".

מראשוני היהודים ביפו

פולי הוא ישראל, נולד בירושלים בשנת 1941 להורים תל אביביים, שלמה ז"ל ומרים פוליאקוב. באותו פרק זמן, של מלחמת העולם השנייה, פקדו מדי ערב מטוסים איטלקיים את שמי החוף הארץ-ישראלי, הפציצו את תל אביב וגרמו לאבדות בנפש. לכן יצאה אמו של פולי את ביתה בתל אביב ועלתה לירושלים כדי ללדת את בנה מתוך שלווה וביטחון. כעבור שבע שנים, במלחמת השחרור, שוב הופצצה תל אביב מן האוויר, והפעם ממטוסים מצריים. ביתה של משפחת פוליאקוב ברחוב גורדון נהרס, והמשפחה עברה להתגורר בדירה חלופית ביפו הערבית שזה אך נכבשה. "משפחתנו הייתה מראשוני התושבים היהודים ביפו שלאחר הכיבוש, ויפו הייתה אז ריקה לחלוטין" - אמר פולי. - "כל ימי הילדות שלי עברו עליי שם, ביפו, במחיצת המוני העולים שהתיישבו בה. הם היו בני עדות שונות, ובלטו בהם במיוחד יוצאי רומניה, בולגריה וטורקיה. רוב חברי ילדותי היו בנים למשפחות עולים מבולגריה. אז עוד לא ידעתי שניתנה לי הזדמנות יוצאת מן הכלל לחיות בתוך ארץ ישראל השלישית".

פולי היה תלמיד המחזור הרביעי של "הכפר הירוק". ואם גברי הביא ל"גשש החיוור" את הצבעים ואת הריחות של שוק מחנה יהודה ואת הזמר הכמעט מחתרתי של חיילים עצירים, ושייקה הביא עמו לשלישייה החדשה את רוח הקיבוץ ואת הסלסולים של פריד אל עטרש, הרי הנדוניה שהביא פולי הייתה ההוויי של "הכפר הירוק". בית הספר החקלאי הזה נודע במסיבות ליל השבת והחגים, בחגיגות הסיום השנתיות ובהצגות הפורים המיוחדות שלו. "מחוץ לכפר היו מגיעים אורחים רבים ליהנות מערבי ההווי של לילות השבת, עם ההצגות ועם מופעי הריקודים. החוג לתיאטרון, בהדרכתו של אחד מראשי 'בית צבי' ברמת גן היה פעיל מאוד. אני השתתפתי ביצירת המסורת הזאת, אבל המשחק על הבמה של מסיבות הכפר הירוק היה מבחינתי תחביב, אומנם מהנה, כמו כל תחביב אחר, אך לא הרבה יותר מזה."

מגלם את הלא-ישראלי

למסיבת הסיום של אחד מן המחזורים הגיעו כמה מחברי להקת הנח"ל, ובהם אריק אינשטיין ויהורם גאון, עם מפקדם יוסי פרוסט. הלהקה הציגה משהו מתוכניותיה, ומבין הכשרונות המקומיים בלט באותו ערב ישראל פוליאקוב. בסיום הערב אמרו אנשי הלהקה כי פולי וחנן גולדבלט צריכים ללכת ולהיבחן בלהקה. "הלכתי לבחינות הללו ללא כל כוונה להתקבל ללהקה. באמת ובתמים רציתי אז להתיישב בערבה ולהפריח את השממה".

בתוכניות של "הגשש" פולי הוא מי שמגלם את הטיפוסים הלא-כל-כך ישראלים, את העולים מרומניה נוסח קלרשו, למשל. בכשרונו המיוחד הוא מצליח להחיות את הקולות ששמע בילדותו ביפו. הדמויות שהוא ראה שם כאילו חוזרות לחיים במערכוני "הגשש", כפי שעולות שם הדמויות מעולמם של גברי ושל שייקה. "אצלנו ביפו" - היה סבור - "היה הבסיס של החברה הישראלית הרב-גונית". אבל לא רק על-פי מה שחווה ביפו הוא מעצב את "גיבוריו". "אחת ההנאות שלי" - הוא מגלה - "היא לשבת חבוי באיזו פינה ולהסתכל על בני אדם". אין הוא עוסק בחיקויים אלא מעצב דמויות וטיפוסים "בשר ודם".

הכימייה המיוחדת שנוצרה בין "הגששים" לבין הקהל הישראלי היא שעשתה אותם למה שהם, הלהקה הוותיקה והפופולרית ביותר בישראל. הקשר הזה, סבור פולי, הוא באמת בלתי רגיל, והוא וחבריו חשו בו כמעט בכל מקום שהופיעו בו. גם על פולי היה להתרגל להצלחה ולתהילה. "אנו דיברנו אז על תוכנית קברטית, מין מועדון תיאטרון למאחרים בנשף. אפילו נדמה היה לנו שלפני ההופעה במועדון נספיק לשחק בתיאטרון אחר. אני הייתי אמור לשחק אחרי 'התרנגולים' ב'תיאטרון העונות' של יוסי בנאי ונסים אלוני. אבל אז התברר לנו ש'הגשש' מתחיל לתפוס תאוצה, אומנם לא מיד בהתחלה, והופך להיות להיט גדול. מה שעשה אותנו יותר מכול הייתה העממיות שהצלחנו לבטא מההתחלה, ואולי אפילו בלי שהתכוונו לכך. זה יצא מתוכנו באופן ספונטני".

חוויה עמוקה ביהוד

פולי זוכר הופעה אחת ביהוד כאחת מחוויותיו העמוקות. ההצגה התקיימה באמפיתאטרון מאולתר. "זה היה מחזה סוריאליסטי. קהל עצום, כאלף ומאתיים איש, בא לראות אותנו. הם באו עם ילדים ועם תינוקות, ישבו על ארגזים הפוכים ועל בלוקים, והביאו אתם סנדוויצ'ים ושתייה. הבמה שלנו הייתה מרוצפת ב'בלטות' גסות, ומביניהן בצבצו קוצים וכל מיני עשבים. אחד המערכונים שלנו עורר בקהל התרגשות גדולה, הקטע שבו אני משחק סוהר בכלא שש וגברי הוא החייל האסיר - זמר מזרחי במקצועו האזרחי. המיוחד במערכון הזה הוא שהסוהר, שלא כפי שמקובל בכלא, מעריץ את האסיר שלו, והוא נותן לכך ביטוי כאשר מגיע לכלא כתב 'קול ישראל', הוא שייקה, כדי לראיין את הזמר האסיר. ברגע מסוים אני מבקש למסור לאמו של האסיר בקשה דרך הרדיו, שתשלח לו בורקס. באותו רגע פרץ הקהל בתשואות אדירות של הזדהות. הם השליכו את הכובעים שלהם באוויר וצעקו בקולי קולות. הרגשתי את ההצלחה שלנו לדבר אליהם ואת ההתחברות העצומה שנוצרה בינינו לבין הקהל הזה. זאת הייתה תחושה יוצאת מן הכלל".

על עתיד הלהקה עם זכייתה בפרס ישראל ולפני צאתה עם תוכניתה האחרונה והמסכמת אומר פולי שהכול אפשרי. "את התקופה הארוכה שהלהקה התקיימה אפשר בהחלט להגדיר כעבודת חיים, וזה מה שפרס ישראל אומר לנו".

פולי עסק עד עכשיו גם בתיאטרון שאינו ממין "הגשש". הוא שיחק על במת "צוותא" בתל אביב במחזה של מחזאי צעיר.

אל עולם התיאטרון הגיע פולי בפקודה, והיה עליו לעבור כמה שלבים כדי להבין שהוא אינו מֵצר על כך. לאחר שזכה בפרס ישראל למפעל חיים היה משוכנע לחלוטין: "כנראה זה באמת מה שאני אוהב".

הגשש החיוור

שלישיית "הגשש החיוור" - היא להקת הבידור הישראלית הוותיקה והפופולרית ביותר. שלושת חברי הלהקה, גבריאל בנאי (גברי), ישעיהו לוי (שייקה) וישראל פוליאקוב (פולי), התחבבו על הקהל בארץ ואף זכו לשם מחוץ לגבולות ישראל בעשר תוכניותיהם ובהופעות אחרות, לרבות סרטי קולנוע, בשל רמתם האמנותית הגבוהה ויכולתם המקצועית מצד אחד ובשל העממיות האותנטית שלהם והנגיעה שהם נוגעים בכל רובדי החברה בישראל מצד שני. ההוויי הבא לידי ביטוי בתוכניות השלישייה הוא חלק מן התרבות הישראלית זה יותר משלושים שנה. הלהקה העשירה את הפולקלור הישראלי בדמויות, במושגים ובמצבים ותרמה לשפה הישראלית המדוברת מטבעות לשון ייחודיות.

צילום: שלישיית הגשש החיוור. במרכז: פולי ז"ל [צילום: עכבר העיר]

צילום: שלישיית הגשש החיוור מקבלת את פרס ישראל [צילום: לע"מ]

צילום: שלישיית הגשש החיוור מקבלת את פרס ישראל [צילום: לע"מ]

צילום: תמונות חייו של פולי בגשש החיוור [צילום: לע"מ]

צילום: תמונות חייו של פולי בגשש החיוור [צילום: לע"מ]

צילום: תמונות חייו של פולי בגשש החיוור [צילום: לע"מ]

צילום: תמונות חייו של פולי בגשש החיוור [צילום: לע"מ]