דמי חכירה למינהל אינם מותרים בניכוי

בערעור שהגישה לבית משפט העליון על קביעה זו, אימצה פי גלילות את עמדתה העקרונית של השופטת אופיר תום בעניין ניכוי דמי חכירה, אך טענה שהשופטת טעתה ביישום עמדה זו לעניינה, שכן זכויות החכירה שלה במקרקעי המסופים מוגבלות ולכן אין מדובר בחכירה "הונית" אלא ב"חכירה מימונית".

פקיד השומה חזר בו מעמדתו בבית המשפט המחוזי ואימץ אף הוא את העקרונות המשפטיים שקבעה השופטת. פקיד שומה תמך ביישום הכללים המשפטיים בעניין פי גלילות. הוא מדגיש כי ההלכה כיום היא שניתן לנכות את דמי החכירה בעת מכירת הקרקע, ולכן כאשר תמכור פי גלילות את זכויותיה באחד או יותר מהמסופים תזכה לניכוי מלא של דמי החכירה ששילמה.

בפסק הדין שדחה את ערעורה של פי גלילות בעניין זה, קיבלה השופטת עדנה ארבל, בהסכמת השופטים אליעזר ריבלין ואליקים רובינשטיין, את עמדת בית המשפט המחוזי. עם זאת, הוחלט להחזיר לדיון בבית המשפט המחוזי טענה חדשה שהעלתה פי גלילות כי יש לחלץ מתוך דמי החכירה ששולמו מרכיב של הוצאות מימון, המותרות בניכוי. השופטים קבעו כי על פניו נראה שיש טעם בטענה זו.

מיסוי דיבידנד

מחלוקת נוספת בין פקיד השומה לפי גלילות הייתה סביב מיסוי דיבידנד שחילקה החברה לבעלי מניותיה בשנות המס 1994 ו-1995. ממאזניה עולה כי בשנים 1992-1993 השתמשה החברה ביתרת עודפיה למימון נכסיה, ולכן לקחה בשנים 1994 ו-1995 הלוואות כדי לממן את חלוקת הדיבידנדים לבעלי מניותיה. המחלוקת הייתה אם הוצאות המימון בגין ההלוואות שנטלה פי גלילות לצורך חלוקת הדיבידנדים, מותרות בניכוי, כטענת פי גלילות, או שמא הן הוצאות שלא שימשו בייצור הכנסה ולכן אינן מותרות בניכוי, כפי שטען פקיד השומה.

עוד מחלוקת נבעה מהחלטת מוסדות התכנון ורשויות נוספות כי יש צורך בהעתקת הפעילות הקשורה לאחסון מיכלי הגז והדלק במסוף גלילות לאתר חלופי מסיבות בטיחות. לצורך בחירת האתר החלופי נעשו סקירות כלכליות והנדסיות, בדיקות הידרולוגיות והערכות שווי ועוד. בעבור בדיקות וסקרים אלו שולם שכר. הייתה אם פי גלילות רשאית לנכות הוצאות אלו מהכנסתה החייבת במס.

קשר עקיף בין הלוואות לייצור הכנסה

השופטת אופיר תום קבעה כי במקרים שבהם מוכח קשר עקיף בין קרן ההלוואה לייצור ההכנסה יותרו הוצאות המימון בגין ההלוואה בניכוי. השופטת מנתה שלושה תנאים להכרה בקשר עקיף כזה: הצטברות רווחים הראויים לחלוקה; שימוש ברווחים לייצור הכנסה; הגבלת גובה ההלוואה בהתאם לגובה הרווח הראוי לחלוקה. בעניין פי גלילות, קבעה השופטת כי התקיימו כל התנאים להכרה בקשר העקיף שבין ההלוואות לבין ייצור הכנסה ולכן יש להתיר את ניכוי הוצאות המימון.

לעניין הוצאות הסקרים, קבעה השופטת כי גם אם הוצאות הסקרים נועדו להניב יתרון לעסק לכל אורך הזמן הצפוי לשימוש באתר שנבדק, הרי כאשר מתברר שהאתר אינו מתאים להעתקת המסוף אליו, יש להתיר את ניכוי ההוצאה מפני שאין בה עוד כל רכיב של יתרון לעתיד. על כן קבעה השופטת כי הוצאות הסקרים והבדיקות של פי גלילות שהוצאו לצורך בחינת אתרים חלופיים למסוף גלילות מותרות בניכוי.

לא דומה להלכת פזגז

על קביעות אלה ערער פקיד השומה. בפסק הדין שדחה את ערעורו דחו השופטים את טענת פקיד השומה שיש לנהוג בעניינה של פי גלילות על-פי "הלכת פזגז", שבה נפסק כי הכלל הוא שיש לבחון את התקיימותו של קשר ישיר בין הוצאה לבין ייצור הכנסה ולא לאפשר ניכוי הוצאות על בסיס קשר עקיף בין השניים, למעט במקרים חריגים. השופטים קיבלו את עמדת פי גלילות כי יש להבחין בין עניינה לעניין פזגז מבחינה עובדתית, וקבעו שאפשר לראות בעניין פי גלילות חריג לכלל שאינו מכיר בקשר עקיף בין הלוואה לייצור הכנסה. גם בעניין המחלוקת סביב הוצאות הסקרים קיבלו השופטים את עמדת השופטת המחוזית.