ממשלת בריטניה מתחילה בגיבוש חוקה

בריטניה מתחילה בתהליך ארוך של כינון חוקה כתובה. הצעד הראשון יהיה התייעצויות שיובילו לחקיקת חוק זכויות וחובות. ראש הממשלה, גורדון בראון, יזם עם כניסתו לתפקידו ביולי סדרה של הצעות לרפורמות חוקתיות, ובכללן הרעיון של מגילת זכויות.

בהרצאה באוניברסיטת וסטמינסטר (יום ה', 25.10.07) אמר בראון, כי ההתייעצויות יכללו לא רק "דיון בדרכים להגן על החירויות ולבצרן", אלא גם יבהירו יותר את החובות הנלוות לחירויות אלה", בעולם משתנה שבו "הבעיות המסורתיות סביב החירויות והחובות של הפרט צצות מחדש לנוכח התגברות הטרור והחרפת סוגיית הביטחון והאתגרים החדשים שמציבים האינטרנט והטכנולוגיה המודרנית".

אין חוקה כתובה

כיום אין לבריטניה שום מסמך של חוקה או מגילת זכויות, אף שה"חוקה הבלתי כתובה שלה" כוללת מסמכי יסוד כגון: "מגנה כרטה", המסתייעת במסורת משפטית ארוכה של הגנה על חירויות האזרח. אומנם קיים חוק זכויות בבריטניה - החוק המפורסם מ-1689 - אך הוא נוגע בפועל יותר לענייני מיסים מאשר לחירויות היסוד.

ארגונים בריטיים לזכויות האזרח, ובהם "ליברטי", "המועצה הסקוטית לזכויות האזרח", ו"צ'רטר 88", מקדמים זה זמן רב את הרעיון לתת לבריטניה חוק זכויות של ממש. בתחום הפוליטי תומכת ברעיון זה המפלגה הדמוקרטית הליברלית. רק באחרונה הצליח הרעיון לקנות תומכים גם בקרב הלייבור והשמרנים.

לבלום את האקטיביזם השיפוטי

בהרצאה באוניברסיטת קיימברידג' (יום ה', 25.10.07) הציע סגן שר המשפטים, ג'ק סטרו, כי מגילת זכויות כתובה תבלום במידה רבה את ה"אקטיביזם השיפוטי" שבאחרונה נתקלה בו הרשות המבצעת במאבק הכוחות שלה עם הרשות השופטת, בייחוד בסוגיית המלחמה בטרור וצעדי הביטחון.

במשך שנים רבות התנהל ויכוח סביב הרעיון של פיתוח רשימת זכויות וחובות המוטלות על כל אדם בחברה הבריטית. חוק זכויות יוכל לתת לכל האזרחים תמונה ברורה של מה שהם יכולים לצפות מהמדינה, וזה מזה, ומסגרת שתיתן אפקט מעשי לערכים המשותפים שלהם. עם זאת, כתיבתו של חוק כזה לא תהיה קלה משום שיוזמיו אינם רוצים שהוא יפגע ביכולתה של הממשלה הנבחרת בבחירות דמוקרטיות להחליט כיצד להשתמש במשאבים למען האינטרס הלאומי. במילים אחרות: יוזמי החוק חוששים מפני העברת קביעת ההחלטות בענייני תקציבים ומסים, למשל, מידי הפרלמנט לידי בתי המשפט.

אין מנוס ממשאל עם