בג"צ ביטל את החלטת הרבנות הראשית כי כל רב מקומי רשאי להכריע במקומו, על-פי דרכו, כיצד יפעלו אשר לנושאי השמיטה. החלטה זו אפשרה למנוע מתן תעודות כשרות לתוצרת חקלאית על סמך "התר מכירה" כפי שהיה נהוג עד כה. בג"צ הורה לרבנות לפעול על-פי החלטות קודמות שלה כי בכל מקום שבו אין הרב המקומי מוכן לתת תעודות כשרות המיוסדות על "התר מכירה", תסמיך הרבנות רבנים אחרים שיעשו זאת.
בכך קיבלו השופטים דורית ביניש, אליקים רובינשטיין ואסתר חיות עתירות שהגישו ספקי תוצרת חקלאית, מועצת הצמחים והתאחדות החקלאים נגד סירוב הרבנות הראשית להסמיך רבנים שיפעלו לפי התר המכירה כאשר רב מקומי ממאן לעשות זאת, ונגד רבנויות מקומיות, כמו אלה של הרצליה וירושלים שמנעו הכשרת תוצרת על-סמך "התר מכירה".
מלחמת הרב יעקובוביץ בהתר המכירה
רב העיר הרצליה, הרב יעקובוביץ, הוציא ביולי הנחיה לבעלי העסקים בעירו כי אם הם רוצים לקבל תעודת כשרות בשנת השמיטה תשס"ח עליהם לרכוש תוצרת חקלאית מאחד מארבעת הספקים ששמם נקבע. שלוש חברות העוסקות בשיווק תוצרת חקלאית עתרו נגד ההנחיה, בנימוק שארבעת הספקים המורשים לא נבחרו כדין, אך הרב יעקובוביץ הודיע לבג"צ כי יתן תעודת הכשר לכל סַפָּק שלא יסתמך על התר המכירה. עם זאת, טענו הספקים מכיוון שמועצת הרבנות הראשית וועדת השמיטה שלידה מכירות בכשרות המבוססת על התר המכירה, שימוש בחוק כדי לכפות מכירת תוצרת שאינה מבוססת על התר המכירה היא חריגה מסמכות. החקלאים טענו בעתירתם כי החלטת הרבנות הראשית פוגעת באופן בלתי סביר בחופש העיסוק שלהם. החקלאים טענו כי שנים רבות נהגה הרבנות במדיניות שהכירה בהתר המכירה, וכי השינוי במדיניות פוגע בחקלאים פגיעה בלתי מידתית ומהווה הפרת הבטחה מנהלית.
המשאל הטלפוני
מועצת הרבנות הראשית עשתה בסוף אוגוסט 2007 משאל טלפוני בין שנים-עשר מחבריה, הוחלט "כי כל רב בעירו, והוא בלבד, יכול להנהיג את העיר כהבנתו ודעתו בענייני השמיטה". ימים אחדים לאחר מכן הודיע הרב יעקובוביץ לבג"צ כי תוקפו ההלכתי של התר המכירה מצוי במחלוקת בין הפוסקים, אך הוא אישית אינו מוכן לסמוך על התר המכירה. לטענתו, מדובר בהכרעה הלכתית מובהקת המסורה לרב המקומי, ובית משפט אינו רשאי להתערב בהכרעה זו.
היועץ המשפטי לממשלה הגיב על כך בהודעה לבג"צ שבה קבע כי הנחיית הרב יעקובוביץ "סוטה מהחלטות שהתקבלו בעבר על-ידי מועצת הרבנות הראשית ומאופן היערכותה של הרבנות הראשית לקראת שנת השמיטה". להודעה צורפה החלטת מועצת הרבנות הראשית מנובמבר 2006 שבה נקבע כי "עדיין יש צורך להזדקק להתר המכירה", אם כי הוחלט שיש לנסות לצמצם את השימוש בו.
הרבנות: אין בעיה קיומית לחקלאים
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי בנסיבות העניין היה על הרבנות הראשית לעשות שימוש בסמכותה ולתת תעודות הכשר מטעמה לתוצרת המשווקת לפי התר המכירה.
במהלך הדיון בבג"צ, טענו החברות העותרות כי רבנים של תשע ערים נוספות הלכו בדרכו של הרב יעקובוביץ, ובכללן פתח תקוה.
בתגובה שהגישה הרבנות לבג"צ, נטען כי בתור רשות מנהלית היא מוסמכת עקרונית לשנות מדיניות. עם זאת, הטעימה לא התכוונה מלכתחילה לכפות על רבני ערים את ההכרה בהתר המכירה. לתשובה צורפה סקירה הלכתית מאת הרב משה ראוכברגר, שקבעה כי אין סיכון לביטול ההתיישבות החקלאית אם לא יעבדו בשנת השמיטה. בסקירה קבע הרב כי אומנם יש בעיית פרנסה לעובדים חקלאיים, אך היא אינה בעיה קיומית.
חששו של הרב יעקובוביץ
הרב יעקובוביץ סקר בתגובתו בהרחבה את מהותה של שנת השמיטה וטעמיה, ואת דבריהם של הוגים כגון הרב א"י הכהן קוק, פרופ' א"י השל, והרב י"ד סולוביצ'יק. הוא הבהיר כי מעולם לא חתם על תעודות כשרות המבוססות על התר המכירה. הרב יעקובוביץ טען כי יש חשש שהחקלאים הפועלים לפי היתר המכירה אינם מקפידים לבצע את עבודות הקרקע לפי הוראות הרבנות.
בג"צ לא פוסק הלכה אבל הוא בית משפט
בפסק הדין של בג"צ, שביטל את החלטת הרבנות, הדגיש השופט רובינשטיין כי שופטי בג"צ אינם פוסקי הלכה וכל עניינם הוא תקפות החלטות הרבנות במישור המנהלי.
עם זאת, כתב רובינשטיין כי גישת הרבנות הראשית מאז ייסודה בראשית המנדט, ואף גישת הרבנות המוסדית בשלהי התקופה העות'מאנית - הייתה למצוא דרך לאפשר לחקלאות היהודית בארץ להתקיים בימי השמיטה. מכאן התר המכירה. למרות שאיש מן הפוסקים שנקטו גישה זו לא הקל ראש בהלכות השמיטה. רובינשטיין ציין כי "הרבנות הראשית לא ראתה בעשורים האחרונים את היתר המכירה כהצלת כלכלת ישראל. ישראל אינה חברה חקלאית והחקלאות מהווה אחוז קטן ממשקה. אבל הרבנות ראתה עניין זה כחשוב לחקלאות, דווקא כאשר החקלאות אינה במרום תפארתה, וכמתן יד תומכת לחקלאים, שהם הנתקלים בעיקר הקשיים בעת השמיטה".
שינוי באבחה בלי הליך תקין
רובינשטיין קבע כי מדיניותה החדשה של הרבנות הראשית אינה עומדת במבחן המשפט המינהלי. "שינוי משמעותי כל כך - אם יש לו מקום - צריך להתקבל בכובד ראש ובהליך מסודר, ולהיות סביר, מידתי ומנומק. חוששני כי כך לא אירע", כתב השופט. הוא פירט פגמים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטה ברבנות. כך למשל, לא טרחו חברי מועצת הרבנות לשמוע את עמדתם של נציגי הממסד החקלאי ומשרד החקלאות.
כמו כן כתב כי לא היה מקום לקבל את ההחלטה במשאל טלפוני. רובינשטיין כתב כי גם גופים אחרים, ובהם הממשלה עושים משאלים טלפוניים, אך הם נעשים בעניינים בעלי אופי טכני או טכני למחצה, ולא בעניין כה מהותי.
מבחינה מהותית, קבע רובינשטיין, היה על הרבנות "לאזן בין אינטרסים נוגדים. הפתרון שנבחר אינו משקף איזון ממשי, זאת שעה שקיים פתרון מידתי יותר - שאינו מחייב פגיעה באף אחד מהאינטרסים".
"לפנינו סוגיה כבדה שנדונה לאורך כ-120 שנה, ושינויה באבחה נעשה בלא הליך תקין ובלא הנמקה מהותית לשינוי המהותי - הנמקה המביאה בחשבון את המכלול, את דעת העולם הרבני במכלולו, ואת הנסיבות השונות במכלולן", כתב רובינשטיין.
ביניש: פגיעה גם בנזקקים
השופטת ביניש הוסיפה בפסק הדין כי "מועצת הרבנות הראשית על-פי הסמכויות הנתונות לה בחוק אכן מופקדת על מתן תעודות הכשר, ובידיה הסמכות להכריע בדיני הכשרות על-פי ההלכה, אך שיקול הדעת המסור לה אינו מוחלט. כאשר עליה להכריע במדיניותה באשר למתן תעודות הכשר עליה להפעיל אך ורק שיקולים מובהקים הנוגעים לליבת ההכרעה בשאלת הכשרות. ככל שהדבר מתיישב עם דיני הכשרות, עליה לשוות לנגד עיניה את הצורך להימנע מפגיעה בזכויות יסוד מעבר לנדרש באופן מובהק לצורך קיום דיני הכשרות. כאשר מתקיים פתרון הלכתי לסוגיה העקרונית של שמירת דיני הכשרות, אין מועצת הרבנות מוסמכת להרחיב ולהחמיר מעבר למדיניות ההלכתית הנקוטה בידה תוך החמרת הפגיעה בזכויות אדם שלא לצורך התכלית המובהקת שלשמה ניתנה בידה הסמכות על-פי דין".
עוד כתבה ביניש כי תוצאתה של החלטת מועצת הרבנות כרוכה בפגיעה בפרנסתם של החקלאים, פגיעה בזכויות היסוד שלהם לחופש עיסוק, בזכותם לקניין, ופגיעה בציבור הרחב - במיוחד הציבור הנזקק לתוצרת חקלאית ואין ידו משגת לקנות סחורה מיובאת ויקרה כמתחייב מהאיסור לעשות שימוש ב"התר מכירה", פגיעה היוצרת הפלייה ופוגעת בזכות החוקתית לשוויון.
ועדת חוקה תתקן את החוק
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ (פרופ') מנחם בן-ששון (קדימה) אמר בתגובה על פסק הדין: אני מברך את ביה"מ על החלטתו. מצער שהרבנות לא האזינה לפניות ועדת החוקה לפתור את הבעיה והמתינה לבית המשפט. זה מחדל כפול: הן בהתחמקות העקבית מאחריות ממלכתית והן באטימות לצרכי ציבור הצרכנים, בעלי העסקים והחקלאות. בכוונתי לזרז את התיקון בחוק הונאה בכשרות כדי למנוע חזרת מהלכים מבישים.
"אמונה": בג"צ חילץ את הרבנות מעצמה
תנועת האישה הדתית לאומית בירכה על החלטת בג"צ בנושא "התר המכירה". יו"ר "אמונה", ליאורה מינקה, אמרה כי בהחלטתם שיגרו שופטי בית המשפט העליון קרש הצלה לחילוץ הרבנות הראשית מידי עצמה. "ההחלטה הזאת מעניקה היתר לחשיבה עצמאית והגיונית של הרבנות הראשית. אולי בזכותה, תינצל הרבנות הממלכתית מפני קריסה וכניעה ללא תנאי לתכתיבים חרדיים מתמשכים ובלתי מתקבלים על הדעת".
גפני: התערבות פוליטית
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בתגובה להחלטת בג"צ כי מועצת הרבנות הראשית היא גוף סטטוטורי שנבחר כחוק וממלא את תפקידו בנושאים ההלכתיים עליהם הוא מופקד. לדבריו, החלטת מועצת הרבנות היא החלטה מדתית ומאפשרת לרב המקומי שהוא הסמכות ההלכתית לנהל את ענייני הכשרות בעירו כחוק ועל-פי ההלכה.
"התערבות הבג"צ בהחלטת מועצת הרבנות שהתקבלה כחוק ובשיקול דעת הלכתי היא התערבות פוליטית שנובעת מהשקפת עולמם של השופטים והם מעיזים לעשות זאת רק בנושאים הלכתיים. מצער אך לא מפתיע שהשופט רובינשטיין שכתב את פסק הדין מחליט בנושאים הלכתיים שאין זה מתפקידו בניגוד לדעתם של אנשי המקצוע שהם הרבנים חברי מועצת הרבנות הראשית".
מימד: מחזקת את בג"צ
מפלגת מימד מברכת על החלטת בג"צ בנושא השמיטה. לדברי ראש מימד, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, "החלטת בג"צ מבטלת את ניסיון הרבנות לכפות את העמדה החרדית האנטי-ציונית על כלל הציבור ולבטל את תוקפו של הסדר שהיה מקובל כאן במשך 100 שנות ציונות. הדבר היה עלול לפגוע בסוחרים, בחקלאים, בעניים ובכלכלת ישראל. אני מחזק את בג"צ, שהלך בדרכו של הרב קוק ובדרכם של הרבנים הראשיים הספרדיים, ולא נכנע ללחצים הפוליטיים".
פרוש: "הגיע הזמן לבטל את הבג"צ המנדטורי"
"כאשר בג"צ בוחש שוב גם בענייניה של הרבנות הראשית, כדאי שנשאל עצמנו: אם לא הגיע הזמן לבטל בכלל את המוסד המנדטורי הזה. הרי בג"צ הוא תופעה מתקופת הבריטים, שם החליט השלטון הזר כי עתירות נגד הנציב העליון תידונה בפני ערכאה המורכבת משופטים בריטיים. המוסד האנכרוניסטי הזה נותר גם לאחר הקמת המדינה עד עצם היום הזה, למרות שבמושבות אחרות של הבריטים, שקיבלו את עצמאותן, לא נשתמר כלל. – כך הגיב ח"כ הרב מאיר פרוש, על פסיקת בג"צ בנושא "היתר מכירה".
פרוש הוסיף, כי העיסוק בנושאים הלכתיים, ציבוריים ואידאולוגיים הפך למשאת הנפש של שופטי ביהמ"ש העליון, ואין הם מוכנים לוותר כלל על העוצמה שנטלו לעצמם. "מאידך-גיסא", הוסיף, "כאשר מדובר על הצעת החוקה שאמורה להגביל את סמכויות בג"צ בעניינים דתיים – כלומר, שבג"צ לא יוכל בעתיד לבטל חקיקה דתית – מזדעק לו שר המשפטים, האיש שחותר דווקא להגבלת סמכויות מוסד זה. במצב מסובך ומבולבל זה, כדאי שהמוסד הזה יבוטל לאלתר".
רבני צהר: חבל שהרבנות המתינה לבג"צ
ארגון רבני צהר מברך על החלטת הבג"צ לחייב את את הרבנות הראשית לדאוג לתעודות כשרות לגופים השונים הצורכים תוצרת של "התר המכירה".
מהארגון נמסר כי הוא מיצר על כך שההחלטה לא התקבלה על-ידי הרבנות עצמה ושהיה צורך להמתין להחלטת הבג"צ. הארגון מקווה שהרבנות תממש את תפקידה הממלכתי המתחייב, וכי ישמח להושיט את ידו ולסייע בכל מקום שידרש. בימים אלה ממשיך הארגון בחלוקת תעודות השגחה מטעמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה