שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי דחה את בקשתו של רואה החשבון יגאל שגיא לקיים משפט חוזר בהרשעתו בשלוש ערכאות משפטיות בהעלמות מס.
שגיא, בעל משרד לראיית חשבון, אשתו, קוסמטיקאית במקצועה, ואחיו, שהוא רופא, הועמדו לדין בבית משפט השלום בתל אביב על העלמות מס, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה לביצוע עבירות מס.
בית משפט השלום קבע כי שגיא ואשתו הקימו בביתם בסביון מכון קוסמטיקה שהוצג בספרי החשבונות שניהל שגיא בעבור אחיו הרופא כקליניקה בבעלות האח, ואשתו של שגיא הוצגה בהם כשכירה. ההוצאות שהוציא שגיא על הקמת הקליניקה וניהולה, והוצאות פרטיות שהוציאו הוא, אשתו ואחיו, למשל על שיפוץ גינת הבית, נרשמו בספרי החשבונות של האח כהוצאות עסקיות שלו כדי להפחית את חבותו במס. שגיא עצמו ניפח את הוצאות משרדו לצורך השמטת מס, באמצעות רישום הוצאות פרטיות בספרי החשבונות כהוצאות עסקיות, ובאמצעות רישום כוזב של שכר עבודה שלכאורה שולם לחמותו של שגיא ולבתו של מנהל החשבונות במשרדו.
בית המשפט גזר על שגיא שבעה חודשי מאסר בפועל, שנים-עשר חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך של 140,000 ש"ח. רעייתו ואחיו הורשעו אף הם ודינם נגזר.
שיפוץ הגינה -הוצאה עסקית
שגיא השיג על הרשעתו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את הרשעתו בעבירות הקשורות בהקמת הקליניקה אך זיכה אותו מהעבירות הקשורות בניהולה. בית המשפט קבע כי הואיל וההקמה מומנה מכיסם של שגיא ורעייתו, לא היתה לאח זיקה אליה. לפיכך, רישומן של הוצאות ההקמה על שמו בספרי החשבונות, כמוהו כעסקה למראית עין, שהיא מעשה פלילי. לעומת זאת, נקבע כי הקליניקה אכן נוהלה בידי האח, בין השאר הואיל ולא עלה בידי המדינה להוכיח אחרת. כמו כן זוכה שגיא מהרשעתו בגין רישום ההוצאות שהוציא לשיפוץ הגינה כהוצאות עסקיות בספרי האח, לאחר שנקבע כי הרישום התייחס לחלקי הגינה המשמשים מעבר לקליניקה.
פחות מאסר ויותר קנס
לגבי ההוצאות שנרשמו בספרי החשבונות של שגיא ושל אחיו, ואשר סיווּגן כעסקיות היה שנוי במחלוקת, נקבע כי בדין הורשע שגיא בבית משפט השלום גם בגין הרישומים הכוזבים שבספרי אחיו, שכן אלה נעשו בהדרכתו וחלקם אף על-ידו ממש.
אשר לעונש, ציין בית המשפט המחוזי כי אומנם שגיא פעל בשיטתיות כדי להתחמק מתשלום מס, אך יש להביא בחשבון גם את העובדה שההליכים בעניינו התמשכו יותר משמונה שנים, וכי הוא זוכה מחלק מהעבירות. לפיכך הופחת עונש המאסר לחצי שנה בעבודות שירות, ואילו הקנס הועלה ל-200,000 ש"ח.
ערעור שלישי ורביעי
שגיא לא השלים עם הרשעתו וביקש מבית המשפט העליון להתיר לו לערער שוב. השופט סלים ג'ובראן דחה את הבקשה וקבע כי אין היא מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון לפני ערכאה שלישית.
חודשים אחדים לאחר מתן ההחלטה, עתר שגיא לבית המשפט העליון להורות על קיומו של משפט חוזר, בעילה שיש "חשש של ממש כי בהרשעה נגרם עיוות-דין". הוא טען כי בית משפט השלום הפגין כלפיו יחס עוין ומשוא פנים, וסירב לאפשר לו להגיש ראיות נוספות המוכיחות את חפותו. עוד טען כי היו כשלים גם בחקירתו, ובהם מניעת זכותו להיפגש עם עורך-דין ו"שתילת" תשובות מפלילות בפיו.
לא הפנים
בהחלטתו לדחות את הבקשה למשפט חוזר, כתב השופט לוי כי "שגיא, הבטוח בחפותו, נדמה כמי שאינו מפנים את אשמתו ואת חומרת מעשיו. גם אם לשיטתו נגרם לו עיוות דין בשל פגמים שנפלו בהליכים הפליליים שהתנהלו בעניינו, הרי שהמקום לבירורם של אלו היה בערכאות הערעור, אשר דחו את השגותיו תוך שנקבע כי לא נגרם לו עיוות דין".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה