טרור נגד תינוקות בשכונת גילה

"כלבוטק" של אתמול עמדה בסימן קריצה. לאירועי השבוע שעבר, כמובן. האייטם המרכזי בתוכנית, על לאה וסמי, בני זוג משכונת גילה בירושלים, המפעילים בביתם פעוטון ונוהגים בילדים באלימות, סיפק תשובה ניצחת לכל מי שטען שכלבוטק מעוררת מהומה רבה על לא דבר.

אם בשבוע שעבר שמענו על איזה חתול שמתענג על פולקע, השבוע קיבלנו "טרור נגד תינוקות". תחקירנית כלבוטק שהתחזתה לסייעת בגן, צילמה במשך שישה ימים בלבד די חומרים מזעזעים כדי להביא למעצרם של לאה וסמי. והמראות קשים - ילדים נגררים, ילדים מוטחים בכיסאות וחוטפים סנדל בראש. מהמוצדקים שבסיפורי ישראל.

האייטם הראשון, שהוצג כחימום למסכת הבלהות של לאה וסמי, דווקא עשה סימנים של שטות שהוצאה מפרופורציה. בכמה קרטוני חלב מתוצרת "יטבתה", כך מסתבר, התגלתה התגבשות לא נעימה. מהר מאוד התברר שמדובר בפגם אסתטי בלבד ושאין כל סכנה לבריאות. בדרך קיבלנו חומר רקע מסעיר על האבולוציה של צריכת החלב. לידיעתכם, פעם הוא הגיע עם החלבן, אחר-כך "שלינו" מהמקרר שקיות ולבסוף הפציע עידן הקרטונים.

אבל המחדלון של יטבתה לא יעורר הדים. כלבוטק נמנעה מיצירת מצג שווא באמצעות דרמטיזציה מוגזמת (מעבר לדרמטיזציה שאי-אפשר בלעדיה), ויטבתה נהגה בקור רוח: במקום לתקוף את כלבוטק, החברה שיתפה פעולה עם התוכנית. המנכ"ל הגיע לאולפן והסביר שאם רוצים אפשר לשתות את החלב ואם רוצים אפשר להחזיר. המסר עבר. סביר להניח שהיום איש לא יחשוב פעמיים לפני שישלה שקית חלב מהמקרר בסופר.

בהמשך קיבלנו את התיעוד המלא של מעשיהם האכזריים של הגננת ושל בעלה וגם המלצה חמה: לרשום את ילדינו לגנים שבהם מותקנות מצלמות מעקב. הבנו שמדובר בסיפור רציני, אבל ברושם החזק שהותירה הכתבה לא היה די כדי לגבות את כלבוטק בקרב על אמינותה. ההתייחסות הבולטת לעלילות כלבוטק-טיב טעם הגיעה בשלב מתן התגובה. "כלבוטק שופכת את דמה", כלומר את הדם של לאה, מסר תגובתו עורך הדין של בני הזוג, באלוזיה מושלמת לדבריו של מנכ"ל טיב טעם. "שוב כלבוטק מביימת סצינות, נשמע לכם מוכר?", הרעים בתשובה רפי, כמו רומס את דגי הרקק שניסו לשחק במגרש הרטורי של הגדולים. כאילו שניתן להסיק פה איזו מסקנה גורפת, שאם נבל ב' משתמש בתירוצים של נבל א', אין זה מעיד אלא על צדקת דרכה של התוכנית.

ולא בלי קשר לשאלת האמינות של כלבוטק, עדיין נותר הפער הצורם שבין המעטפת הבידורית וההגשה של גינת, הגובלת בפארודיה (ע"ע החתול המתנעג על כל ביס), לדימויי האלימות שהיא הציגה. כלבוטק לא רואים בשביל האמת המרה, אלא בשביל ההתענגות על סבלם מחד ועל נכלוליותם מאידך של אנשים אחרים. במקרה הזה, של פעוטות בני שנתיים שצורחים עליהם ודוחפים אותם, זה קצת יותר מדי.