לא הלעלות

מחקר חדש בתחום המשא ומתן: האמריקנים מתעלמים מקונפליקטים חברתיים-אישיים
ומתמקדים רק במשימתיים; אומות אחרות לא מקלות ראש באף קונפליקט

*מחקר חדש המתפרסם בימים אלו בנושא פתרון קונפליקטים במהלך מו"מ מחזק את הסברה שלמארחי המפגש, האמריקנים, לא תהיה באנאפוליס כל התחשבות במשקעי עבר רגשיים*

כל מי שנטל חלק במו"מ קבוצתי, או בקבוצת משימה, מן הסוג שעומד להתרחש למשל בעוד ימים אחדים באנאפוליס, מכיר היטב את הקונפליקטים הלא קלים הצפים ועולים בין המשתתפים. לעיתים הקונפליקטים הם ענייניים ונובעים מהבדלי אינטרסים, מטרות או משימות אך לעיתים הקונפליקטים הם אישיים, חברתיים ונובעים ממשקעי עבר קשים. מחקר חדש המתפרסם בימים אלו מוצא פערים ניכרים באופן שבו מפרשים האמריקאים קונפליקטים הצפים ועולים בעת מו"מ או קבוצות עבודה לבין שאר העולם. המחקר מראה בבירור שהאמריקאים סבורים שקונפליקטים אישיים-חברתיים(relationship conflicts) לא רלוונטיים כלל לעבודה, וניתן לגשר עליהם בקלות בעיקר תוך התעלמות מוחלטת מהם.

את המחקר ערכה חוקרת המו"מ הישראלית פרופ' שירלי קופלמן מאונ' מישיגן, (ביחד עם סנשז-’בורקס, ניומן, יברה וגוה) שהגיעה לארץ להרצות על ניהול משא ומתן בפני מנהלים ישראלים הלומדים בתוכנית האקזקיוטיב MBA של אוניברסיטת תל-אביב. המחקר רואה אור בימים אלו ברבעון היוקרתי לניהול Negotiation and Conflict Management Research (NCMR). החוקרים מצאו פערים משמעותיים בגישתם ואמונתם של האמריקאיים לגבי (אי) חשיבות הקונפליקט האישי-חברתי בהשוואה לגישתם של בני אומות אחרות לנושא.

כך למשל ניתן לפרש שאם הישראלים או הפלשתינאים יצפו שהאמריקנים ש"יַחְנֶכו" את שיחות העבודה בועידת השלום המתוכננת באנאפוליס, תהיה רגישות מיוחדת למשקעי עבר רגשיים שיעלו בין הישראלים והפלשתינאים עלול להתאכזב. אותם יעניינו במודע רק קידום ישיר של מטרות העבודה. "יכול להיות שאפשר לתת קרדיט בעניין לאמריקניים", אומרת פרופ' שירלי קופלמן בהרצאתה בתוכנית המנהלים של אונ' תל-אביב. הם ערים לקונפליקטים החברתיים, למשל שפלוני לא 'סובל' את אלמוני כי בעבר הוא אולי פגע בו, או שאופיו מעצבן, אך הם סומכים על משתתפי קבוצות העבודה והמו"מ שלא יביאו זאת לעבודה - לא משקעי עבר, עניני משפחה, כעסים אישיים או 'חשבונות' - כי זה לא מקצועי. לכאורה, שיחות עבודה האמריקאיות לעולם לא יגלשו,לרמה האישית, למרות שאנו יודעים על פי מחקרים שיש בעיות חברתיות מתחת לפני השטח גם אצלם שתמיד גולשות למשימה ומביאות לתוצאות שלילות לקבוצה. כך שמצד שני עלול לעלות חשד שיש כאן בריחה אמריקאית מן המציאות".

החוקרים העבירו שאלונים בנושא ל כ- 400 סטודנטים לתואר שני בניהול בהם כ- 150 אמריקנים, 80 סינים וכ- 60 קוריאנים ועוד הנמצאים בארה"ב ללימודים ועבודה. המטרה הייתה לבדוק את יחסם ואמונתם לגבי שני סוגי הקונפליקטים שעולים בעת משא ומתן. קונפליקט רגשי-חברתי, כאמור מצב שבו לדוגמא שני משתתפים בקבוצת העבודה לא "סובלים" אחד את השני בגלל משקעי עבר (relationship conflicts) , וקונפליקט משימתיׁ(task conflict ) שבו מתגלעים פערים ענייניים הקשורים במו"מ - גבולות, כסף, תחומי אחריות וכו'. מתברר שלאמריקנים יש נטייה אופטימית מאוד בהשוואה לאסיאתים למשל, לחשוב שניתן לגשר על מחלוקות אישיות בנקל ומה שחשוב בעצם זה לגשר על פערים משימתיים. בקבוצות עבודה במזרח מעניקים המשתתפים משקל רב למה שמתחולל גם בפרצופם של הנוכחים עוד לפני שמגיעים ל"נקודות הליבה", והם יבחנו בדרכם השקטה האם יש משקעי עבר ודם רע בין משתתפי המו"מ. במידה וכן הם יעשו כל מאמץ לנקות זאת בטרם יעברו לדון בנושאים המקצועיים ואם קיימת אפשרות ימנעו כלל מלעבוד אתם.

שירלי קופלמן בפקולטה לניהול: "מכיוון שהשקפת עולמם של האסיאתים באופן כללי הוליסטית יותר, בדקנו האם האסיאתים בכלל מבחינים בין קונפליקט אישי-חברתי למשימתי. מתברר שכן. גם אמריקנים וגם מזרחיים מבחינים בשני סוגי הקונפליקטים. אבל ממצאים מובהקים הראו שבמזרח הרחוק גרסו שחשוב לפתור גם בעיות חברתיות בעוד האמריקנים לא ייחסו חשיבות למחלוקות חברתיים,רגשיים. אני מעניקה לאמריקנים נקודת זכות נוספת כי יכול להיות שבגלל הנטייה שלהם להתעלם מעניינים אישיים הם מוכנים ל'הכניס תמיד את ראשם לכל "קן צרעות", מיטה חולה" או קלחת רותחת בעוד אומות אחרות יגידו "שומר נפשו ירחק". לעומתם, הסינים ימצאו דרך מעודנת לבטא שקונפליקט מסוים לא נראה להם והם מצפים לפותרו".

עוד אומרת קופלמן: "אם אני מנסה לבחון את הסוגיה לקראת ועידת אנאפוליס אז אני מעריכה שאנחנו הישראלים דומים קצת לאמריקנים ונוטים להתעלם מחשיבותם של משקעים אישיים, והפלשתינאים דומים יותר לאסיאתים ששם אווירה של הכבוד חשובה. אם כך אני חוששת ממצב שבו הישראלים, מתוך מטרה לקדם את פטרון המשימות, עלולים בלי לשים לב לא רק לפגוע בכבוד הזולת במהלך הפגישה אלא גם לפספס את חשיבותו לפטרון הקונפליקט. משא ומתן מוצלח יכלול לא רק פתרונות אובייקטיבים, אבל גם יאפשר לשני הצדדים לחזור הביתה כמנצחים.

.
לפרטים נוספים: יוסי ריבלין, דובר תוכניות המנהלים באונ' תל-אביב 050-5552371