ארגוני חברה: 44% שחיקה בהקף סל הבריאות

מנתונים שמציגים (יום ד', 17.10.07) מרכז אדוה, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם, עולה כי מאז חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995 נשחק סל הבריאות ב-44%.

לטענתם, הצעת חוק ההסדרים לשנת 2008 ממשיכה את המגמה לפיה מערכת הבריאות הציבורית תמשיך לסבול מתת מימון. בנוסף, אומרים בארגונים כי ההצעה מעודדת את קופות החולים ובתי החולים הציבוריים לנהוג כמוסדות למטרת רווח, ומנסה להכפיף את קופות החולים לנורמות עסקיות וגחמות של הזירה הפוליטית".

הצעת החוק מצביעה לדעתם על שינוי בדרך מימונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חלקן של קופות החולים במימון הסל יגדל מ-5.38% ל-6.45%, תוספת של כ-268 מיליון שקל. גידול זה עשוי להגדיל את העומס על כתפי האזרחים בצורה של תשלומי ההשתתפות והשקתם של ביטוחים משלימים. "במשך שנים סובל סל הבריאות מעידכון לא ריאלי, לפיו עלות סל הבריאות לנפש בשנת 2006 עמדה על 3,409 שקל כאשר בפועל עלות הסל לנפש צריכה לעמוד על 4,904 שקל, פער של 44%.

עלות הסל נקבעת על-פי שלושה קריטריונים: מדד יוקר הבריאות, תוספים דמוגרפים ותוספת טכנולוגית. עלות הסל שנקבעה היא כ-25 מיליארד שקל כאשר בהצמדה מלאה עלותו צריכה לעמוד על כ-35מיליארד שקל. לדעת הארגונים הבעיות המרכזיות בחוק ההסדרים הם:

1. תוספת דמוגרפית לא ריאלית: התוספת הדמוגרפית קטנה מהתוספת שנקבעה בהסכם הקודם בין האוצר למשרד הבריאות. בשנים 2005-2007 נקבעה תוספת של 1.13% בממוצע. חוק ההסדרים לשנת 2008 קובע כי התוספת הדמוגרפית הממוצעת לשלוש השנים הבאות יעמוד על 0.9% בלבד וזאת חרף גידול והזדקנות האוכלוסיה.

2. מחסור בתוספת לתרופות וטכנולוגיות חדשות: התוספת המינימאלית השנתית המקובלת לעידכון סעיף זה עומדת על 2%. חוק ההסדרים לשנת 2008 קובע כי העידכון יעמוד על מעט יותר מאחוז אחד בלבד.

3. פגיעה בקופות החולים ובאזרחים: בעקבות הגדלת חלקן של קופות החולים במימון עלות הסל יחפשו הקופות אחר מקורות מימון מה שעשוי להגדיל את העומס על כתפי האזרחים בצורה של תשלומי ההשתתפות והשקתם של ביטוחים משלימים.

ארגון נוסף המתנגד לחוק ההסדרים הנוכחי הוא עמותת "שלומית", המפעילה מתנדבים לשירות לאומי. היא טוענת כי משרד האוצר מתכוון להכניס תיקון בחוק קליטת חיילים משוחררים. מאז שנת 94' קובע החוק כי כל מי ששרת בצה"ל או במסגרת השירות הלאומי לפחות 12 חודשים יוכל להנות מכל הזכויות הקבועות בחוק כגון קרן ומענק. השינוי המתוכנן מדבר על קביעת זמן מינימום חדש לשירות צבאי או שירות לאומי שיעמוד על 18 חודשים לפחות.

חיה שמואל, מנכ"לית העמותה, שהיא הגדולה ביותר במגזר החילוני להפעלת מתנדבים לשירות לאומי מציינת, כי התיקון החדש לחוק עלול לפגוע באופן משמעותי בשירות הלאומי ובמתנדבי השירות הלאומי.

"כ-70% מכלל מתנדבי השירות הלאומי משרתים 12 חודשים, ומשמעות החוק החדש הינה ירידה חדה במספר המתנדבים לשירות לאומי שאינו חובה, ומהווה אופציה לבני נוער שקיבלו פטור מצה"ל אך בכל זאת מעוניינים לתרום לחברה ולקהילה. מאחר וכל עניין השירות הלאומי הינו בגדר התנדבות ולא בגדר חובה, העלאת כמות חודשי ההתנדבות תביא באופן טבעי לפגיעה קשה במספר המתנדבים.

"מרבית המתנדבים אינם מעוניינים להתנדב לתקופה של 18 חודשים. בזמנים בהם השיח הציבורי עוסק בעלייה במספר המשתמטים יש לחשוב על דרכים בהן ניתן להגדיל את כמות המתנדבים ולהכניס עוד ועוד בני נוער למעגל ההתנדבות. שינוי החוק יביא למספרים גדולים של אזרחים שלא תורמים למדינה בשום צורה".