המודיע חוגג: אלף פעמים טוב

אמנם במילון לא נמצאת המלה 'המודיע', ולא מופיע לה פירוש, אך בטוחנו, כי אילו היתה, היה לבטח פירושה "שופרה של היהדות החרדית העולמית". שכן, כאשר חייבים להרים את הקול, כאשר חייבים להתריע, כשחייבים לתקוע בשופר, הרי שעושים זאת ללא כל מורך, ללא כל פחד! לא רק יום אחד, לא רק שנה אחת, לא רק אלף גליונות, אלא אלף ועוד אלף ועוד אלף - אלף פעמים טו"ב!

אלף פעמים טו"ב...

לרגל הופעת גליון ה­שבע עשרה אלף! של "המודיע", היום, יום שלישי ד' מרחשון

ע. בן אברהם

בני ברק

הדבר התרחש ביום י"ט לחודש אלול, תש"י, לפני למעלה מחמישים ושמונה שנים.
יום חג היה אותו יום ליהדות הכלל עולמית די בכל אתר ואתר, ואם תרצו הרי שללא ספק היה זה יום חג מהול לא במעט פחד, חששות, ואולי אף מעורב באימה רבה, כשגיל ורעדה משמשים בו בעירבוביא.

עיתונה של אגודת ישראל העולמית - "המודיע", עיתון זה שאתם מחזיקים זה עתה בידכם, החל את הופעתו באותו יום, ומני אז ואילך לא פסק מלהופיע, ועד עצם היום הזה, ואף הלאה.

החששות רבים, הפחד עצום, האם דבר זה יצלח בידינו? האם יהיה לדבר קיום לאורך ימים, שנים ואפילו לאורך חודשים? היו כאלו שהביטו אז על הופעת העיתון כ"קיקיון דיונה", כפי שהתבטאו בלשונם. אך לא! דבר ה' יקום לעולם! כאשר המטרה קדושה ונאצלת, כאשר הדבר בא כדי למלא את החסר בשדה החרדי לכל מלוא העין, הרי שיש לזה קיום!

והיא הנותנת. היצר הרע מתלבש על כל דבר טוב וחשוב, והוא מנסה 'להכניס מקלות בגלגלים'. וכיון שאותו יצר הרע ניסה גם אז בכל מיני טצדקי למנוע את הרעיון העצום והנאדר בקודש הזה, דווקא לכן לא צלח הדבר בידו. משום כן, בסיועו של שוכן שחקים ממעל, על כל צעד ושעל עומדים אנו ביום זה, יום שנכפל בו כי­טוב, ד' לחודש מר­חשון תשס"ח בהופעת הגליון השבע-עשרה אלף(!) במספר - אלף פעמים טו"ב!

לרגל הופעת גליון האלף של 'המודיע', כתב בשעתו מייסדו ומעצב דמותו, הרב החסיד שבכהונה, רבי יצחק מאיר הכהן לוין זצ"ל, נשיא אגודת ישראל העולמית, מאמר רב­השראה תחת הכותרת "עיתון חרדי - נשק חיוני במערכה על צביון הדור" (המאמר התפרסם שוב בחוברת המיוחדת שיצאה לאור ע"י 'המודיע' לרגל 35 שנה להופעתו, בחודש אלול תשמ"ה).

מעניין לצטט שורות מספר מתוך אותו מאמר, בסופו, דברים ששייכים וגם אקטואליים לימינו אנו במלוא מובן המלה:

"אנו חיים בתקופה סוערת, ועלינו להביא לידי מפנה בעם ישראל, מפנה שהעם ישוב למקורו, למעיינות החיים שמהם שאב בכל תולדותיו, להפיץ את דבר ה' בכל בית בישראל ובכל פינה, באמצעים, כלים, ומכשירים שונים, שאחד מהם הוא העיתון היומי. נקום ונעשה, נתחיל מקודם אצלנו - ואלפים ילכו אחרינו!

"הופעת גליון האלף צריכה לשמש אצלנו מפנה לצאת מן התרדמה ולהתעורר למעשים גדולים. ואחד מהם הבטחת קיומו של העיתון היומי החרדי, התפתחותו, שכלולו ושיפורו - נקים את בית "המודיע"!"

והדברים מדברים בעד עצמם. שורות אלו שנכתבו לרגל הופעת גליון האלף, כוחן יפה היה גם במלאות 35 שנה להתייסדות המודיע, בשנת תשמ"ה, וכוחן יפה גם כיום בשנת הנ"ט ל"המודיע", עם הופעת גליון השבע­עשרה אלף! וכוחן יהיה אי"ה גם יפה בעתיד. אלף פעמים טו"ב!

עיתוננו 'המודיע' הוא ללא ספק שופרה של היהדות החרדית לכל ענין ובכל מצב. שופר הוא נוטריקון שורש פורה ראש ולענה, כפי שאמרו דורשי רשומות. ואמנם, זהו תפקידו של 'המודיע', כפי שהועידו לו גדולי ישראל זי"ע ולהבחל"ח, להאבק מול כל אותם שורשים רעים, כל אותם ניצנים שוטים עוד בטרם ניבטו מעל פני האדמה.
ואם המלה הכתובה כה רבה היא, הרי שמה שלא נכתב בעיתון מרובה עליו פי עשרות מונים, משום "הרחק מן הכיעור" ומן הדומה לו. שכן שופר קדוש שכזה מתפקידו לשמור על הקוראים, לשמור על עצמו, ולשמור שלא ישתרבבו בו דברים שאינם עולים בקנה אחד עם חלק הקדושה והטהרה, בבחינת יעקב חבל נחלתו. כמוהו כאתרוג פרי עץ הדר, למהדרין מן המהדרין.

אמנם במילון לא נמצאת המלה 'המודיע', ולא מופיע לה פירוש, אך בטוחנו, כי אילו היתה, היה לבטח פירושה "שופרה של היהדות החרדית העולמית". שכן, כאשר חייבים להרים את הקול, כאשר חייבים להתריע, כשחייבים לתקוע בשופר, הרי שעושים זאת ללא כל מורך, ללא כל פחד! לא רק יום אחד, לא רק שנה אחת, לא רק אלף גליונות, אלא אלף ועוד אלף ועוד אלף - אלף פעמים טו"ב!

בנושא טוב מוצאים אנו רבות גם את עניין 'הכרת הטוב'. והכרת הטוב הזאת מופנית לא רק לעיתון אשר מופיע כאן בארצנו, ארץ הקודש, אלא גם לתפוצה העצומה שיש לו בארצות הגולה. שלא לדבר על העיתון הנפלא היוצא בשפה האנגלית, אשר קוראיו כמהים בכל שבוע ליום הופעתו, וכעת גם לקראת הופעת עיתון 'המודיע' בשפה הצרפתית.

הכרת הטוב, על עצם הופעת העיתון דבר יום ביומו, זאת מבלי לחשוב וליזיל כרוכלא את כל המדורים הממלאים את העיתון, אם זה בימות החול, ואם זה בערבי שבתות ובערבי חגים. בימים אלו המוספים התורניים ואף גם המוספים האחרים מחדירים בנו את הרצוי והראוי לנו, ואף גם מונעים מעמנו לראות בשדות זרים.
בעיתון יכולים כולם למצוא את מקומם, גדול כקטן, חשובים וסתם עמך, חסידים ואנשי מעשה, מכל החוגים ומכל העדות. לכולם יד וחלק בעיתון, בשופר של היהדות החרדית. אם זה במודעות של 'בסימן טוב ובמזל טוב' המופיעות לצד ימינו של הדף, ואם זה מבחינת העיתון שהוא 'טוב רואי' כשלעצמו, מבחינת העיצוב והעימוד.

גם הצירופים לילה טוב, בוקר טוב, יום טוב, חודש טוב מוצאים את מקומם בעיתון, אם זה זמני היום והלילה, לידע כל אחד את מה שצריך לו, ואם זה כלפי כל אותן ידיעות נחוצות בסדר הלימוד היומי וכדו' המופיעות בעמוד הלוח, ואם זה בכל אותם מדורים הממלאים את העיתון, אשר עוברים הגהה קפדנית להיותם נקיים וזכים מכל רבב.

ולאו דווקא כוונתנו לכל אותם מוספים ותוספות אשר מהם מיועדים לגדולים, ומהם מיועדים לקטנים ומהם מיועדים לעקרות הבית וכדו', אשר גם הם מלאים מזן אל זן ומפיקים תוצרת מעולה, כאשר עיני הקוראים תחזינה מישרים.

אם כן אפוא, כאשר נוטלים את העיתון ליד ונהנים מכל רגע של קריאה מהנה, לא נותר אלא לקרוא על העיתון "הנה מה טוב ומה נעים". שכן הנך יודע כי טוב הוא לעינים לאחר שעבר ניפוי של שלוש עשרה נפות מסולתות. ושוב, לא בעיתון אחד עסקינן אלא - אלף פעמים טו"ב!

ואחר ככלות הכל, לאחר הביטנו בעיתון שהוא כשופר 'לעיני כל ישראל' שבים אנו שוב ומגיעים אל נקודת המוצא. אל ההתחלה, אל ה"בראשית", אל אותה תקופה של 'ברא תש"י...'

תש"י. שנת הופעת העיתון. עיתון אגודאי מופיע לעיני כל ישראל. אבל, מי ילד לי את כל אלו? - כוחם ומסירותם, ברכתם ועידודם של מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור זי"ע, אשר חזו את נחיצותו; ומי אשר פעל ועשה, עמל ויגע מכוחם ובעידודם, כדי שנוכל להגיע למה שהגענו? אלו הם חבר המייסדים, אשר אי אפשר לפורטם כי רבים הם, אשר מהם עמדו בשעתו ומהם יבדלחט"א אשר עומדים עד עצם היום הזה ליד עריסתו של העיתון מאז ועד עתה.

ועמם, אלו הם העושים במלאכה, חברי המערכת, חברי ההנהלה, איש-איש על מקומו ועל תפקידו, אשר עומדים מי ליד מכבש הדפוס, ומי ליד האותיות הכתובות לנקותן (תרתי משמע) מכל סיג ורבב, מכל רפש וטיט, לבל יעבור בם מקרה רע, כדי שאכן יהיה טוב רואי. כל זאת מתוך שליחות אשר מלווה בברכותיהם ובעידודם של גדולי הדור והצדיקים.

אמון הוא העיתון ואמונים הם עובדיו עלי הצו של "סור מרע ועשה טוב". מחד-גיסא עמל הוא העיתון להיות בבחינת 'סור מרע', להסיר את עיניהם של כל שלומי אמוני בית ישראל מן הרע אשר ממלא כל פינה, ומאידך-גיסא בעמל בל יתואר להחדיר שוב ושוב את הבחינה של 'עשה טוב', לקרוא רק טוב, ולראות לנגד העיניים רק טוב, ולא פעם אחת אלא - אלף פעמים טו"ב!

לא בכדי המוטו הוא "אין תחליף לעוצמת הפרסום בהמודיע", שכן אכן גם הפרסום ב'המודיע' מביא פעמים אין ספור לעוצמה שאין לתארה ולשערה בתחומים רבים, גם לרבות באותו צו של "לכו והתפרנסו זה מזה", וגם בקיום מצוות רבות אחרות כמו השבת אבידה וכדו', וגם בתחומים רבים, אשר כל קורא יכול למצוא אותם בין דפי העיתון.

הגענו ביום זה, יום שנכפל בו כי­טוב לאלף פעמים טו"ב. ועל כך יש אכן ליתן את מלוא הכרת הטוב לעיתון. לא נותר לנו אלא לאחל את מלוא הברכות לעיתוננו החשוב, ולומר בפה מלא "ה'... יוסף עליכם ככם אלף פעמים..." אלף פעמים טו"ב כהנה וכהנה. ויהי רצון שנזכה בקרוב לבשורה הטובה שתופיע בכותרתו הראשית של העיתון, כמו שנאמר "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה", במהרה דידן.