אגרות ז'בוטינסקי הגיעו לבית הנשיא

הכרך התשיעי של איגרות זאב ז'בוטינסקי, המוקדש כל כולו לשנת 1934, שראה אור עתה, הוגש (יום ג', 16.10.07) לנשיא המדינה, שמעון פרס, בלשכת הנשיא בירושלים. את הכרך מסרו לידי הנשיא נכדיו של המנהיג הציוני ד"ר קרני ז'בוטינסקי-רובין וזאב ז'בוטינסקי.

בכרך החדש של אגרות ז'בוטניסקי כלולות 375 איגרות, השופכות אור על כמה מאורעות שהסעירו בשעתו את הציבוריות היהודית בארץ והעולם: המאבק הדרמטי שניהל ז'בוטינסקי לזיכוי הנאשמים ברצח ארלוזורוב, הפעילות המדינית של הצה"ר כולל החרם על גרמניה הנאצית, והמו"מ שניהלו ז'בוטינסקי ובן-גוריון למען הסכם להשכנת שלום בתנועה הציונית.

אגרותיו של ז'בוטינסקי נכתבו בשבע שפות (אנגלית, איטלקית, גרמנית, יידיש, עברית, צרפתית ורוסית) ורובן שמורות כמובן בארכיון של מכון ז'בוטינסקי הנמצא בתל אביב. מפעל ההוצאה לאור של האיגרות זכה לשבחם של טובי חוקרי הציונות.

הנשיא הביע פליאתו על מספר האיגרות הגדול השמורות במכון ז'בוטינסקי, כ-7,000 במספר, ושאל האם ישנן איגרות שלא נמצאו. על כך נענה, שאכן ישנן עוד אלפי איגרות שרובן כמובן הלכו לאיבוד ועושים מאמץ לאתרן, בעיקר איגרות לאישים באירופה ורוסיה.

"בילדותי אמרו לי, כי שני הנואמים הטובים ביותר בעולם הם טרוצקי וז'בוטינסקי", סיפר הנשיא פרס לאורחיו ובהם חברי הנהלת מכון ז'בוטינסקי שהוציא לאור את הכרך בשיתוף עם הספרייה הציונית, העורך ד"ר משה הלוי, ויו"ר ההנהלה האקדמית של המכון פרופ' אריה נאור. "רואים שאתם עושים עבודה מתוך אהבה", הוסיף תוך שהוא מעלעל בכרך החדש.

הנשיא התעניין לדעת, האם מישהו כתב אי פעם בעקבות כשלון הסכם בן-גוריון-ז'בוטינסקי משנת 1934 לשלום בית בציונות, מה היה קורה אילו ההסכם היה מתקבל. כמו כן שאל פרס, אם מבחינת העברית, היה צריך לעבד את שפת האגרות לעברית של ימינו ואם אין קושי בקריאת האיגרות. עוד ביקש לדעת איך נשתמרו האיגרות, כי בן-גוריון היה כותב את מכתביו עם נייר-העתקה, תוך שהוא מצטט את נלסון, כי "כתיבת היסטוריה חשובה מעשיית היסטוריה".