האם פקקת הוורידים היא ה"אסבסט התעופתי"?

פקקת ורידים עמוקה (טרומבוזה), חסימת הוורידים העמוקים בקרישי דם, לא הפכה עד כה ל"אסבסט של התעופה" כפי שהתנבאו משפטנים אמריקנים נלהבים לפני שנים אחדות.

הם האמינו אז שהמחקרים המלמדים שחוסר תנועה בטיסות ארוכות עלולים לגרום למחלה הזאת עשויים לשמש בסיס לתביעות נזיקין נגד חברות התעופה, כשם שהמחקרים שהוכיחו כי האסבסט מסרטן סייעו לחולי סרטן לזכות בתביעות כספיות נגד החברות שייצרו את החומר הזה.

תקוות חדשות

למרות שמתברר שאין דמיון רב בין שני סוגי המקרים, החלטה שקיבל באחרונה שופט פדרלי בסן פרנציסקו עשויה לעורר מחדש תקוות אצל נוסעי מטוסים - ופרקליטיהם - הטוענים שתקלות של חברות התעופה יצרו אצלם קרישי דם. בהחלטתו השופט וון ווקר קבע כי במקרה של "תאונה", כלומר אירוע בלתי צפוי לחלוטין - ולא במקרה שחברת תעופה פשוט לא הזהירה את הנוסעים מפני אפשרות של היוצרות קרישי דם - ניתן להמשיך בהליכי התביעה. קרישי הדם היוצרים פקקת ורידים עמוקה בגלל חוסר תנועה ממושך, שכיחים למדי ועלולים להיות קטלניים.

הטענה המשפטית שהועלתה עד כה הייתה שהקרישים נובעים מאי נקיטת אמצעי זהירות מספיקים במטוסים. עורכי הדין העוסקים בנזיקין הגישו תביעות ייצוגיות על סמך הטענה הזאת, אך עד כה בלא הצלחה. בשנת 2004 הוגשה סדרת תביעות על טרומבוזות כאלה גם לבית המשפט בסן פרנציסקו והשופט ווקר הטיל אז ספק בנכונותן.

אי התרעה אינה נימוק

ב-2005 נתן השופט פסק דין לטובת חברת בואינג בנימוק שהטענות כי היא לא הזהירה את הנוסעים מראש על סיכוי הטרומבוזה אינן קבילות על-פי חוק התעופה הפדרלי. פסק דין זה אושר בראשית החודש בבית המשפט לערעורים של קליפורניה. בית המשפט פסל על הסף כל תביעה הקשורה לטיסה בין לאומית שבה הייתה הטענה היחידה המועלית נגד חברת תעופה היא שהנוסעים לא הוזהרו מפני סכנת טרומבוזה.

לא דחייה על הסף

ביום ו' שעבר (12.10.07) נתן השופט וורן החלטה חדשה לקול מצהלותיהם של עורכי הדין. זהו "ניצחון נפלא", אמרה עורכת הדין שפסק הדין ניתן בעניינה של הלקוחה שלה. הלקוחה טענה שלקתה בטרומבוזה בגלל רשלנות חברת התעופה. יתכן שהמלים "ניצחון נפלא" היו מוקדמות, שכן השופט רק נמנע מלדחות את התביעה על הסף והורה להמשיך את ההליך. עם זאת, הייתה זו הפעם הראשונה שבית משפט פדרלי דחה בקשה של חברת תעופה לדחות על הסף תיק של פקקת.

השופט כתב בהחלטתו פרשנות חשובה, שיתכן שתשמש פתח להגשת תביעות. הוא הסתמך על תנאי אמנת ורשה העוסקת בטיסות הנוסעים הבינלאומיות. האמנה אומרת כי חברות התעופה אחראיות לפגיעה בנוסע רק אם היא נובעת מ"תאונה" ולא ממהלך הטיסה התקין.

תאונה לעניין אמנת ורשה

בית המשפט העליון של ארה"ב, כתב השופט ווקר, מגדיר כ"תאונה" לעניין אמנת ורשה "אירוע לא צפוי או לא רגיל או התרחשות שהיא חיצונית לנוסע". לפיכך, כתב ווקר, בעוד שהתפתחות פשוטה של פקקת ורידים עמוקה, אינו תאונה, פקקת המתפתחת לאחר שנוסע התלונן על כאב ממושב צר ונשללה ממנו ההזדמנות לעבור למושב פחות צר היא "תאונה". זה מה שקרה, כתב ווקר, לנוסעת בתיק הנדון, שלקתה בטרומבוזה שהצריכה ניתוח. לאחר שביקשה הנוסעת העברה מהמושב שלה, שבו היה מוט ברזל שמנע מרגליה מרחב כלשהו, הציעו דיילי הטיסה של חברת התעופה הבין לאומית של סינגפור רק מושב אחד שלא היה אפשר להטות אותו לאחור, למרות שהיו מושבים אחרים פנויים, כפי שהחברה מודה עכשיו.

העובדה שהחברה הסינגפורית פטרה עצמה מחובותיה כלפי הנוסעת באמצעות הצעת מושב יחיד שהיה אפילו יותר מגביל מאשר המושב המקורי שלה, אינה שנויה במחלוקת, כתב השופט.

עוד מקרים שלא נדחו

החלטת השופט לא הייתה ניצחון מוחלט, אבל יש לצידה עוד חדשות טובות לתובעים פוטנציאליים. ווקר הרשה להמשיך בהליכים לגבי מקרים אחרים, דומים, ובכללם מקרה אחד שבו לקה נוסע בטרומבוזה לאחר שהוגבל לכסאו במהלך עיכוב של שעתיים בהמראה, בלא שהדיילים הציעו לו מים או אפשרו לו לקום ולהתמתח.

דחיית תיק כזה על הסף, כתב ווקר, תיתן לחברות התעופה אישור מראש לכפות על נוסעים להישאר לשבת בלא סיבה. השופט גם סירב לדחות על הסף תיק שבו מתה אשה שהתמוטטה בטיסה, וקבע שחבר מושבעים צריך לפסוק אם חברת התעופה פעלה מהר די הצורך להביא רופא אל המטוס.