עלייה של כ-650% בפשיעת נוער יוצא אתיופיה

עמותת שת"יל והקרן החדשה לישראל מפרסמות (יום ג', 16.10.07) דוח בנושא "נוער העדה האתיופית בישראל - תמונת מצב 2007". הדוח הוכן על-ידי ד"ר ריטה סבר והוא מציג תמונת מצב עגומה למדי של בני הנוער יוצאי אתיופיה בישראל.

מן הדוח עולה כי בעשור שבין 1996 ל-2005 הוכפל מספר התיקים הפליליים שבהם מעורבים בני נוער מן העדה האתיופית ביותר מפי שישה. בשנת 1996 נפתחו 139 תיקים פליליים ובשנת 2005 נפתחו לא פחות מ-903 תיקים נגד בני נוער יוצאי אתיופיה.

עוד מציין הדוח, כי אף-על-פי שבני נוער יוצאי אתיופיה מהווים 2% מכלל בני הנוער בישראל, כעשירית מן האסירים הקטינים היהודים בישראל (10.1%) הם יוצאי העדה.

ביחס להישגים לימודיים מציינת ד"ר סבר סדוח, כי בשנת 2005 היו 34% מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה זכאים לתעודת בגרות ו- 18% בלבד היו זכאים לתעודה המזכה בכניסה לאוניברסיטה. זאת לעומת 58% ו-51% בהתאמה בקרב כלל היהודים.

ד"ר סבר משליכה את הנתונים הקשורים למערכת החינוך על נתוני הפשיעה וטוענת כי קיימים בישראל פערים המתבטאים בהרבה מאוד ממדים של החיים ויוצרים מצב בלתי נסבל לאוכלוסיה שהיא צעירה יחסית. עוד היא מוסיפה כי ממדיה הקטנים של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, כמאה אלף נפשות, אמורה לאפשר מאמץ-חילוץ כוללני, ממוקד ואפקטיבי.

"המאמץ אמור להיות מכוון לכמה גורמים מרכזיים, שהשפעתם המערכתית המצטברת מהווה מקור כבד משקל לפערים הללו: תפיסת דור המדבר - הוויתור של החברה הישראלית על העולים המבוגרים (ובהם ההורים) והקהילה; החמצת פוטנציאל ההשתייכות של בני הנוער לקהילתם מצד אחד ולחברה הרחבה מצד שני, ובעקבותיו ניכור הולך וגובר של חלק מהם והמיצוב הנמוך ואיכות תהליכי ההוראה/למידה במוסדות חינוך עתירי תלמידים יוצאי אתיופיה", ציינה והצביעה על כך שפער דיגיטאלי של חוסר שיוויון הזדמנות טכנולוגית ופערים גדולים בהישגים לימודיים של תלמידי העדה; בתי"ס וכיתות שיש בהם ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה אינם מושכים מורים ברמה גבוהה, ורמת ההוראה או הלמידה בהם נמוכה במיוחד.

בדוח מציינת ד"ר סבר גם מספר המלצות לפתרון הבעיה. בין ההצעות: מחשבים ניידים לכל תלמיד יוצא אתיופיה, ביטול תפיסת דור המדבר תוך השקעת מאמצים יצירתיים ביצירת תנאים להצלחה של הדור המבוגר ובייחוד בהורי וסבי התלמידים בני העדה, הגדרת הדור השני לעולים מאתיופיה כקטגוריה המחייבת התייחסות של מוסדות המדינה. במיוחד מדגישה ד"ר סבר את הצורך לעבור מתפיסה של "תוכנית מטריה" אל חתירה ל"תוכנית מורכבת", תפיסה של תוכנית-על שמקיימת קוהרנטיות וקשר בין מרכיביה והתייחסות לכיסוי אוכלוסית היעד ע"י המכלול, המחייבת גם הערכה מורכבת וגם אומץ לבטל תוכניות קיימות.