המנהלים הבכירים: אחריות חברתית חיונית לרווחיות

חברת ראיית החשבון קסלמן וקסלמן וארגון מעלה ביצעו סקר בקרב מנכ"לים, שבחן את עמדות המנהלים הבכירים במשק בנושא אחריות חברתית-סביבתית. הסקר נערך בקרב מדגם של 300 החברות הגדולות בישראל. ענו על הסקר 60 יושבי ראש, מנכ"לים, סמנכ"לים ומנהלים העוסקים בתחומים רלוונטיים. 37% מתוך המשיבים מכהנים בתפקידיהם בחברות הנסחרות במדד ת"א 100.

מהסקר עולה, כי 89% מהמנהלים הבכירים מסכימים עם הטענה לפיה אחריות חברתית מהווה מרכיב חיוני לרווחיות של כל חברה, ואף טוענים שישקלו להקריב רווחים קצרי טווח, לטובת שיפור הביצועים החברתיים-סביבתיים. בנוסף ציינו המשתתפים, כי הם אינם רואים בפעילות לשיפור האחריות החברתית של עסק, ככזו שנעשית בעיקרה לצורך יחסי ציבור.

95% מהמנהלים ציינו כי הם מטפלים בנושאי אתיקה,ו-78% מהם ציינו כי הם מטפלים בנושאי איכות סביבה. יתר על כן, מקרב משתתפי הסקר שבחברתם עדיין לא מנוהל נושא איכות הסביבה (22%), צופים הרוב כי הנושא יטופל בשלוש השנים הבאות.

נתון מפתיע לטובה שעולה מהסקר, הוא תשובתם של 50% מהמשתתפים, לפיה בחברות אותן הם מנהלים, נבחנים הספקים גם לפי פרמטרים של זכויות עובדים ואיכות סביבה. בנוסף, כמחצית מקרב המשיבים שבחברתם לא מתקיימת בחינה כזו, צופים כי הנושא יטופל בשלוש השנים הבאות.

עוד ניתן ללמוד מממצאי הסקר, כי בניגוד למתרחש בעולם, מנהלים בישראל אינם נוטים להקדיש משקל רב לדעתם של מחזיקי העניין בעת שהם מנהלים את אחריותם החברתית. כך, 65% ממשתתפי הסקר מעידים כי בחברה שלהם, ההנהלה היא הגורם החשוב ביותר בכל הקשור לקביעת מדיניות בנושאי אחריות חברתית. הרחק מאחור נמצאת דעתם של הלקוחות או הצרכנים, חברי הדירקטוריון ובעלי המניות. העובדים נמצאים עוד יותר מאחור והספקים אינם משפיעים כלל.

בנוסף, ניתן לראות כי הדירקטוריונים בחברות הישראליות עדיין אינם שותפים לדיון בנושאי האחריות החברתית: בעוד ש-22% ממשתתפי הסקר הגלובלי מציינים כי חברי הדירקטוריון הם הגורם המשפיע בצורה המשמעותית ביותר על מדיניות האחריות החברתית שלהם, בישראל עומד נתון זה על 10% בלבד. יתר על כן, בעוד שהמנהלים שהשתתפו בסקר העולמי ייחסו את החשיבות הגבוהה ביותר לנושאי בטיחות ובריאות בעבודה ולאתיקה בעסקים כמשפיעים על המוניטין החברתי של הפירמה, המנהלים בישראל ייחסו את החשיבות הגבוהה ביותר לנושא מעורבות עובדים בקהילה ולנושא התרומה הכספית.

בקסלמן רואים בתוצאות "בשלות של המשק הישראלי בכל הקשור לעמדות מנהלים ביחס לתחום האחריות החברתית של עסקים". עם זאת, נראה להם כי המנהלים בישראל טרם הפנימו את חשיבות הדיאלוג עם מחזיקי העניין (צרכנים, לקוחות, עובדים וספקים) כבסיס לניהול הביצועים החברתיים-סביבתיים, והדירקטוריון בחברות הישראליות מעורב הרבה פחות ממקבילו בעולם בניהול האחריות החברתית. "המנהל הישראלי עדיין חושב שבכל הקשור לאחריות חברתית, הקדשת משאבים לתרומה כספית ומעורבות בקהילה, היא ההשקעה המשתלמת ביותר במונחי מוניטין של הפירמה, ולא בהכרח רואה באחריות חברתית במובן הרחב".