מחדל בחקירת זיוף התואר של מנכ"ל ע' חיפה

בבית משפט השלום בחיפה הסתיים (יום ה', 11.10.07) משפטו של מנכ"ל לשעבר של עירית חיפה אבי גולדנברג אשר הורשע בזיוף תואר אקדמי לצורך בחירתו לתפקיד. השופט ערן קוטון גזר עליו 10חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקלים. בדיון נחשף מחדל של המשטרה בכל הנוגע למסמך שהיה "הרה גורל" בהוכחת אשמתו של המנכ"ל.

זייף תואר אקדמי

אבי גולדנברג היה ותיק בשירות הציבור כאשר ניגש למכרז מנכ"ל העיריה. אחד מתנאי הסף למכרז היה תואר אקדמי לפיכך נטל תעודה אמיתית ושינה בה את השם, קרי: זייף תעודת תואר אקדמי מטעם הטכניון והגיש אותה לאגף משאבי אנוש בעיריה. הוא אף ציין כי הוא בעל תואר בשאלון למועמד של האגף למשאבי אנוש.

בעקבות מעשיו אלו הורשע בעסקת טיעון ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. בהתייחסו לגזר הדין כתב השופט כי נראה שעם חשיפת הפרשה חרב על גולדנברג עולמו. "הוא שימש בתפקידים רבים בשירות הציבור במשך שנים רבות. נראה כי לא לחינם אף נבחר לשמש מנכ"ל העיריה, לאור כישוריו האישיים עליהם לא היתה מחלוקת".

הביע חרטה "כנה ואמיתית"

השופט הוסיף כי עיון בהודעתו של גולדנברג מגלה כי "יש בה מעבר לפירוט העובדתי גם יותר משמץ של תחינה לעונש". לדבריו, לא ניתן להתעלם מן "הבושה והכלימה אשר ליוותה את דבריו של גולדנברג וניכרת היטב בשפת גופו עת העיד בפני על אודות מעשיו הנפסדים". הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים "אף אם מקל הוא, הינו סביר בנסיבות הענין ומאזן הוא נכונה בין הנתונים השונים בין בהבט הציבורי והצורך בהרתעת הרבים והן בהבט הפרטני, תוך מתן משקל להודאה ולהבעת החרטה אשר כנה ואמיתית היא בעיני".

"מחדל לא מבוטל" בחקירת המשטרה

יחס פחות אוהד וסלחני גילה השופט כלפי אופן ניהול החקירה בידי המשטרה, אותו כינה "מחדל בלתי מבוטל". בחקירה, לדבריו, החלו כשנתיים לאחר התרחשות האירועים. מצב שבו חלק מהעדויות היו "עדויות כבושות", שמשקל פחות. מצב זה היה צריך להביא את "הגוף החוקר" לנקוט "בשקידה ראויה וסבירה", לאמת ולעמת כל ראיה פעם אחר פעם, "לבל יצא חוטא נשכר ולבל יוצג צדיק כרשע".

"בהקשר הנוכחי נגלה מחדל לא מבוטל", הוא כתב. עד התביעה העיקרי נחקר בחודש מאי 2005, ומסר גירסה בסיסית וקצרה באופן יחסי. גולדנברג אף הוא נחקר בחודש מאי 2005 ו"מסר גרסה ארוכה ומפורטת המתיחסת לפעולותיו השונות כפי שראה לנכון לפרטן". השופט כתב, "לא מצאתי, כי נעשה די לאשש או להפריך גירסתו של גולדנברג באמצעים חקירתיים של גביית עדויות המתייחסות לטענות ההגנה שלו ולגירסאות השונות שהציג, לרבות המהלכים שהובילוהו להגשת מועמדותו למכרז במועד הסופי".

יתרה מכך, "עד התביעה העיקרי נחקר פעם נוספת ביום 7.9.05 ובחקירתו הציג גירסה רחבה יותר ומסר מסמכים, לרבות מסמך אשר משמעותו התגלתה כ'הרת גורל' כמעט, לעניין הוכחת חלק מן האשמות. בדבר אותה גירסה לא נחקר גולדנברג פעם נוספת, לא עומת עם יתר הראיות או עם העד ולא הוצגו בפניו מסמכים לרבות אותו מסמך מסוים".

נפגעה הזכות להליך הוגן

פועל יוצא לאי חקירתו, "היה שגירסתו ביחס לחלק מן הראיות שבאו לפתחו הוצגה לראשונה במהלך הדיון המשפטי. אף בדיקות מעבדתיות אותן היה ניתן לבצע לא נערכו". מחדלים אלו, "לא רק שמקשים על בית המשפט לברור כלים לבחינת הגרסאות השונות, לא רק שהינם גורמים לרשות החוקרת לחדול ממתן כלים ראייתיים נוספים, יש בהם אף לפגוע בזכותו של גולדנברג להליך הוגן כאשר כל הראיות שבידי הגוף החוקר בעת החקירה מוצגות לו והוא רשאי ליתן הסבריו בעניינן".

השופט הדגיש כי "הדברים נחשפו במלוא הוייתם בתיק זה, בפרט לאור אותו מסמך מסויים שהוצג ע"י המדינה ובדבר נכונותו והאותנטיות שלו נתגלעה מחלוקת עמוקה בין הצדדים. מסמך, אשר לו היה מוצג לגולדנברג בעת חקירתו, ניתן היה לעמת אותו ואחרים עם מידת מהימנותו ואף לקבל בעטיו חוו"ד של מומחה ככל שהדברים היו מתבקשים. כך הדברים אף לגבי שיחת טלפון, אשר נטען כי קוימה בין גולדנברג לעד התביעה".

להסתפק במה שניתן להוכיח

השופט ציין כי בסופו של דבר הצדדים "השכילו" להגיע לכדי הסכמה עובדתית ומשפטית בדבר האמור בכתב האישום המתוקן...ועשו כמירב הבנתם והכרתם לסיום נכון וראוי של ההליך, תוך בחינה מחודשת של הראיות ומשקלן לאחר שעברו את כור ההיתוך של ההליך המשפטי".

הוא העיר כי "נכון וראוי למדינה כי תסתפק במה שמשוכנעת היא כי ביכולתה להוכיח ותייתר את הצורך לקבוע ממצאים, לרבות ממצאי מהימנות ביחס לעדיה. כן נכון וראוי לגולדנברג, כי יטול אחריות על אשר הוא נכון ליטול אחריות לגביו, בפרט שמדובר במעשי עבירה ולייתר את הצורך השיפוטי לקבוע ממצאים לרבות ממצאי מהימנות גם לגביו".

גזר הדין: שקלול "החומרא והקולא"

בהחלטה כתב השופט כי "בשקלול הנתונים" שבאו בפניו "הן מצד החומרא והן מצד הקולא" הוא גוזר על גולדנברג: 10 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים, אחת העבירות בהן הורשע או כל עבירה שיש בה יסוד של מירמה. קנס בסך של 50 אלף שקלים או 200 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-25 תשלומים שווים ורצופים".