חיה ושרון ברנוביץ תבעו וטרינר וחברת ביטוח בבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, לאחר שלטענתם, התרשל ושכח בבטנו של כלבם מכשיר לניתוח. הוטרינר טען להגנתו שלא ביצע ניתוח לפתיחת בטן אלא סירוס והסרת שק אשכים ויומיים לאחר מכן הובא הכלב למרפאה ונותח בבטן על-ידי רופא אחר. כמו כן שלא היה בעל המרפאה באותה תקופה אלא שימש כשכיר. הוטרינר ביקש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות משפט.
בפסק דין שניתן ביום ראשון דחתה השופטת לבנה צבר את התביעה וחייבה את התובעים לשלם לנתבעות 1,000 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין. השופטת התייחסה בפסק הדין לעובדה שהתובעים התעלמו מטענתו של הוטרינר שלא ניתח את הכלב, אלא וטרינר אחר, ולא תיקנו את כתב התביעה על-ידי צירופו כנתבע וגם לא טרחו לזמנו כעד על-מנת להפריך את טענות הנתבע. "משלא נסתרה טענתו של הנתבע שלא הוא זה שביצע ניתוח שכלל פתיחת בטן וגם לא נסתרה טענתו לפיה הניתוח שבוצע לא כלל פתיחת בטן, אזי ברור שלא ניתן לייחס לו רשלנות כזאת או אחרת".
השופטת קיבלה את הטענה שהנתבע לא היה הבעלים של המרפאה במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה אלא שימש כשכיר וכי גרסתה של חברת הביטוח תמכה בכך. "הנתבע הבהיר שעד ספטמבר 1999 הוא היה שותף במרפאה ואחר כך חדל. גרסתו זו של הנתבע נתמכת באינפורמציה שמסר נציג חברת הביטוח, לפיה עד שנת 1999 פוליסת הביטוח הייתה על שם ד"ר א' והנתבע ואילו בשנת 1999, הם הפסיקו להיות שותפים והנתבע המשיך לעבוד שמרפאה כשכיר, לכן הפוליסה המשיכה על שם ד"ר א".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה