שוטר מודה: אנחנו לא מדווחים אמת

ועדת הערר בבית משפט השלום בחיפה דחתה (יום ב', 08.10.07) בקשת שוטר להכיר באירוע אלימות שבו טיפל במסגרת עבודתו כגורם לאירוע לב שעבר. הוועדה קבעה כי לא נמצאו הוכחות לקיומו של האירוע בתביעתו של השוטר דוד יחיאלי, ובכל מקרה משקלו העודף, רמת השומנים הגבוהה בדם, העישון וגם נטיה גנטית, יכולים היו לגרום למצבו הרפואי.

בבסיס הדיון עמדה כאמור שאלת התרחשותו של אירוע האלימות אליו התייחס השוטר המשרת כיומנאי בתחנת משטרת נהריה. יחיאלי טען כי תחילת האירוע קריאה להגיע להתערב בסכסוך בין שני אחים. כשהגיעו, הוא ושותפתו השוטרת ליאורה בלסון לשטח, התברר כי אחד מהם שיכור והוא אף ניסה לתקוף את השוטר עצמו שחש מאויים. יחיאלי טען כי בעקבות אותו אירוע חלה באוטם שריר הלב.

מתברר כי "מתקפת השיכור" כלל לא תועדה בדוח הפעילות של יחיאלי ושותפתו. יחיאלי טען כי הם לא הזכירו את התקיפה בדוח מאחר שבין האחים הושג "הסדר שלום" והם חזרו בהם מהחלטתם להגיש תלונה. יחיאלי, לטענתו, החליט להתחשב בהם כדי שלא יצטרכו לפתוח נגדם תיק על תקיפת שוטר. הוא הוסיף וטען כי "השינוי" בדוח הפעילות אינו מעשה חריג וכי שוטרים "לא מדווחים את האמת בדוחות הפעולה שלהם כדי 'לא לפתוח אירוע'". הוא הודה לפיכך "שהכתוב בדוח האירוע אינו נכון וכך גם לגבי הכתוב בטופס התביעה".

חברי הוועדה, היו"ר השופט פלאח זאיד, ד"ר וליש וד"ר זילברמן ציינו כי בדיון בערכאה קודמת הטילה השופטת טובי פרידמן ספק בהתקיימותו של האירוע. היא שאלה את יחיאלי "אתה רוצה שנאמין שהדיווח הזה הוא שקר ונאמין למה שאתה מספר היום"? ויחיאלי השיב לה: "הוא לא שקר אבל הוא לא כל האמת".

האירוע לדברי חברי הוועדה, כלל לא התרחש. "הודייתו של יחיאלי בתיעוד אירוע באופן לקוי ושאינו ממצה את שאכן אירע בשטח הינה דבר חמור, וחמור עוד יותר נושא ההבלגה אודות תקיפת שוטר שנשלח למלא את תפקידו. ויתור מעין זה עלול להתפרש בעיני הציבור כאזלת ידה של המשטרה בטיפול באירועים חריגים וכחולשה של השוטר המטפל באירוע. בין אם אמר יחיאלי אמת בסוגייה זו ובין אם לאו, מדובר באי אמירת האמת, או שכתב דוח שלא שיקף את המציאות בכללותה, או שטען לנושא שלא קרה במציאות. במצב דברים זה אין לקבל את הסבריו של יחיאלי, והעדר תיעוד אירוע תקיפתו נובע מהעדר קיומו של האירוע הנטען".

גם את הפן הרפואי בטענותיו של יחיאלי דחו חברי הוועדה ואף מתחו ביקורת על חוות דעתו של מומחה הלב מטעמו, פרופ' אבינדר, מנהל מכון הלב במרכז הרפואי בני ציון. בחוות הדעת הסביר פרופ' אבינדר "את התהליך הכלילי או הקסקאדה הקורונרית שהתחילה בסמיכות זמנים לאירוע החריג ותוצאותיה הינן האוטם עצמו".

"פרופ' אבינדר התעלם מרקעו המשפחתי של יחיאלי לפיו גם אביו וגם דודו סובלים ממחלת לב כלילית" כתבו חברי הוועדה, "נטייה גנטית זו היא הגורם העיקרי להתפתחות מחלת אוטם שריר הלב שבה לקה, וזאת בהצטרף למחלת ההיפרכולסטרומיה ממנה סבל שנים קודם לכן והעישון המאסיבי ומשקל היתר שלו".

"אין בתנאי עבודתו של השוטר כדי להוות גורם להתפרצות המחלה", קבעו חברי הוועדה בהחלטה, "קשה ביותר למצוא בתנאי שירותו של יחיאלי תנאי דחק ולחץ קשים עד כדי שהיה בהם כדי לגרום או להשפיע על המצב ממנו הוא סובל, וגם מבחינה קונקרטית לא ראינו מקום לקבוע קשר סיבתי של גרימה או החמרה".

יחיאלי לדבריהם "לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכחת האמור בערעורו" והוא נדחה.