אם אתה חולה - עדיף שתתגורר במרכז

נרשם גידול בהקף ובחומרת אי השיוויון בתחום הבריאות בישראל. כך עולה (ד', 10.10.07) ממחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. עקב אי השיוויון שנרשם, מציינים החוקרים, כי אם להיות חולה בישראל, עדיף להיות עשיר ומשכיל, ולהתגורר במרכז ולא בפריפריה.

המחקר נערך על-ידי פרופ' ליאון אפשטיין וד"ר טוביה חורב.

תוחלת חיים נמוכה בדרום

מנתוני המחקר עולה, כי ישנה תוחלת חיים נמוכה ביותר בנפת באר-שבע (הכוללת את אשדוד, אשקלון ובאר-שבע), ופער של 8 שנים נמצא בין היישוב עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר ליישוב בו התוחלת הנמוכה ביותר.

עוד עולה, כי הפערים בתוחלת החיים של יהודים וערבים מתרחבים: הפער בין תוחלת החיים בלידה של גברים יהודים וערבים היה 1.5 שנים בשנת 1996 (76.6 ו-75.1 בהתאמה) ולאחר עשור גדל לכמעט 4 שנים (78.8 ו-75.0 בהתאמה). בתקופה זו, גדל הפער בין הנשים היהודיות לערביות, מ-3.1 שנים (80.3 ו-77.2 בהתאמה) ל-4 שנים (82.7 ו-78.7 בהתאמה).

תמותת תינוקות גבוהה בצפון ובדרום

על-פי הנתונים, בדרום הארץ הממוצע של תמותת תינוקות הוא 7.6 פטירות ל-1,000 ובצפון - 6.3, זאת לעומת 3.3 במרכז, ונמוך מזה באזור תל אביב - 3.1.

השכלה נמוכה - תחלואה גבוהה

מממצאי המחקר עולה, כי שיעור של חולי הסוכרת בין בעלי השכלה נמוכה מגיע ל-19.6 לכל 100 נפש, לעומת 5.7 בקרב בעלי השכלה תיכונית ואקדמית, כאשר השיעור הכללי באוכלוסיה עומד על 8.1 לכל 100 תושבים. פערים דומים התגלו גם במחלות כרוניות אחרות, ובתחום בריאות הנפש ובריאות השן.

במרכז - יותר מיטות אשפוז

לפי הנתונים, בדרום הארץ יש 1.5 מיטות כלליות ל-1,000 נפש ובצפונה - 1.58 ל-1,000, ואילו בתל אביב ובחיפה השיעורים גבוהים יותר (2.66 ו-2.7 מיטות לאלף נפש). כמו-כן, נמצאו פערים בשיעור המיטות לסיעוד מורכב: הממוצע הארצי 4.8 מיטות ל-1,000 נפש בני 75 ומעלה, כאשר בצפון 2.3 לעומת 8.1 במרכז. גם בשיעור מיטות לאשפוז גריאטרי סיעודי הפערים גדולים: בדרום 33.3 מיטות לעומת 65.7 במרכז - פער כמעט כפול. כך גם בשיעור המיטות לתשושי נפש: 7 מיטות ל-1,000 נפש בדרום לעומת 16.7 במרכז.

בנוסף, נמצא כי פערים אלה קיימים גם במיטות אשפוז לאוכלוסיה הצעירה: בטיפול נמרץ ילדים - 2.3 למאה אלף נפש בירושלים ו-2.0 בתל אביב לעומת 0.9 בדרום ו-0.7 בצפון.

פחות עמדות ניתוח בפריפריה

בשיעור עמדות ניתוח השיעורים נמוכים יותר בפריפריה: 3.2 עמדות ל-1,000 נפש בדרום ו-3.5 בצפון, לעומת 7.0 בחיפה, 7.8 בתל אביב ו-8.9 בירושלים. שיעור העמדות לרפואה דחופה נמוך מאוד בדרום: 6.4 למאה אלף נפש לעומת 15.2 בתל אביב, 25.6 בירושלים ו-20.4 בחיפה. פער גדול ביותר נרשם בשיעורן של עמדות לרפואה דחופה ילדים: כ-34 עמדות למאה אלף נפש בירושלים ובמרכז לעומת 11 בדרום.

שיעור עמדות לידה: בדרום 10.6 עמדות למאה אלף נשים בגילאי 44-15 ובצפון 14.2 לעומת 23.1 בירושלים ו-17.2 בחיפה. נרשם גם פער בשיעור עמדות דיאליזה: בדרום 3.2 עמדות למאה אלף נפש לעומת 8.0 במרכז ו-12.3 בחיפה.

מתוצאות המחקר עולה, כי ישראל גבוהה ברמתה בשיעור הרופאים לאוכלוסיה, שעמד ב-2004 על כ-3.4 ל-1,000 נפש לעומת 2.1 בקנדה, 2.2 בבריטניה ו-3.1 בהולנד. אך יחד עם זאת, פיזור הרופאים מלמד על הבדלים בין האזורים בארץ: בצפון - 2.2 ל-1,000 נפש, לעומת 4.7 בתל אביב.

פרופ' יעקב קופ, מנהל מרכז טאוב וחוקרי המרכז סבורים, כי אי-השוויון בבריאות מדאיג ומסוכן לא רק בשל החומרה של פערים קיימים, אלא גם בשל המגמה הנמשכת של התרחבותם.

במרכז טאוב סבורים כי התמודדות מוצלחת עם הפערים מותנית בהכרה בקיומה של הבעיה, ובפעילות נמרצת, שתבוא בעקבותיה לצמצומם.

משרד הבריאות: הסיבה לפער - פערים סוציו-כלכליים

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה למחקר, כי "אחת הסיבות המרכזיות לפערים בבריאות בקרב האוכלוסיה בישראל הם הפערים הסוציו-כלכליים בחברה הישראלית ההולכים ומתרחבים בעשור האחרון. יכולתה של מערכת הבריאות לצמצם פערים אלה מוגבלת. אך עם זאת, מנסה שר הבריאות בתקופת כהונתו להפחית את שיעור ההשתתפויות העצמיות של קשישים, השתתפויות שכידוע גרמו לחלק מהקשישים בישראל לוותר על תרופות וטיפולים רפואיים בשל מצוקה כלכלית. במקביל, מנסה משרד הבריאות לקדם את הכללת שירותי האשפוז הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מהלך אשר במידה וייושם, יגרום להפחתה נוספת בהשתתפות העצמית".

עוד נמסר, כי "בספטמבר האחרון קיבלה הממשלה החלטה ביוזמת שרי הבריאות והאוצר להפחית את הפרמיה בביטוחים המשלימים שבקופות החולים, בגין ביטול הכללתן של תרופות חדשות בתוכניות אלו. במקביל, הבטיח שר הבריאות להבטיח 300 מיליון שקלים בכל שנה בשלוש השנים הקרובות, לטובת עידכון תרופות וטכנולוגיות חדשות בסל. גם מהלך זה יתרום את תרומתו להפיכת מערכת הבריאות לציבורית וסולידרית יותר. בשנת 2008 בכוונת שר הבריאות לנקוט בשורה של מהלכים נוספים אשר נועדים לחזק את אופיה הציבורי של מערכת הבריאות ולצמצם במידת האפשר את הפערים הבריאותיים בקרב האוכלוסיה".