הסטוריון גרמני מפרסם מכתבים רבים שקיבל הצורר הנאצי, אדולף היטלר, מאזרחים גרמנים, מעריצים ותומכים ואף מקרבנות יהודים, לקראת מלחמת העולם השנייה.
מספר מכתבי הערצה שקיבל הצורר הנאצי, בשנים 1945-1925 עולה על מספר המכתבים שמקבלים כיום ידוענים שונים, כך עולה ממחקר שערך ד"ר הנריק אברל.
חלק מהמכתבים מעידים על ההערצה העיוורת של הציבור הגרמני לצורר ועל כך שהם מהללים את האופן שבו הנהיג את המדינה. המכתבים נמצאו בביתו ההרוס של הקנצלר בברלין והועברו לארכיון במוסקבה. בין היתר ישנם מכתבים שנשלחו להיטלר מאחותו אנגלה ראובל.
כאשר שמונה היטלר לקנצלר, ב-30 בינואר 1933, משקל דואר המעריצים היה כה עצום עד כי משרדו הפרטי נאלץ לשכור עוזרים נוספים שיעסקו בכך. זאת ועוד, המפלגה הנאצית נאלצה לפרסם בקשה פומבית שלא לשלוח עוד מכתבים.
"דוד יקר, טוב, היטלר", כותבת הגרמניה אנלן ק' מצפון-מזרח פרוסיה, כיום ליטא, "חיכינו לך כל כך הרבה זמן, מתי אתה בא לאזור שלנו?"; "נהיה שמחים מאוד אם נוכל להיות שייכים לגרמניה שוב. היהודים והליטאים כולם ייאלצו לעזוב, לא כן?"; "היהודים לא רק לוקחים מאיתנו את הלחם שלנו - הם גם שוחטים נוצרים לפסח".
מכתבים אחרים מבקשים מהיטלר להיות סנדק של תינוק חדש, ובקשות נוספות אשר נדחו על-ידי משרדו של הצורר.
"מה עמדתו של היטלר בנוגע לאלכוהול?" שואל אלפרד ברג ב-1925. בתגובה, מודיע לו הר ברג כי "הר היטלר לא שותה אלכוהול, ומעל לכל אינו מעשן".
מכתב מצמרר
המכתבים המצמררים ביותר אינם ממעריציו של היטלר, אלא מקורבנותיו. "קנצלר הרייך המכובד", כתב הינריך הרץ, בעל מלאכה יהודי ב-27 באפריל 1934. "כמו רעם ביום בהיר, הסערה פרצה מעלי. הלקוחות שלי נעלמו... תן את ההוראה שהחיים יהיו אפשריים שוב. אני אודה לך אלפי פעמים".
למכתב זה לא נשלחה תגובה.
עד לתחילת המלחמה קיבל היטלר אלפי מכתבים, אך כשנבנתה מכונת ההשמדה ששלו פחתה כמות המכתבים שקיבל ממעריציו.
ההסטוריון ד"ר אברל סבור כי המכתבים מאפשרים הצצה מרתקת לאופן שבו הצליח היטלר להפנט את בני עמו באמצעות תגובותיהם. המכתבים חושפים, בין היתר, את ההערצה הרבה שהייתה לנשים בגרמניה כלפי מנהיגן. "אתה יקירי לנצח נצחים, אהובי אדולף", כתבה אישה אחת. אישה אחרת, אלזה וולטר, כתבה בברכה לרגל חג המולד ב-1930 כי היטלר מהווה דוגמה בדעותיו לנשים בגרמניה.
"מה מטריד את יקיר המולדת שלנו? לידיעתך, חלק גדול של הנשים בגרמניה איבדו את המקום שאלוהים ייעד להן. גברים בעבודה ונשים בין הכיריים, אך הנשים ממשיכות להעריץ ולרחוש לך כבוד כקדוש! הייל!", כתבה וולטר, שהוכרזה על-ידי היטלר בשנת 1940 כאשת השנה ומונתה לפקידה בכירה במפלגה הנאצית.
מתנות לקנצלר הנאצי
מלבד שאלות ומילות הערצה, כתבו לצורר גרמנים שרצו לשלוח לו מתנות שונות. כך למשל כתב עורך דין גרמני, ב-1926, כי הוא מעוניין לשלוח לקנצלר עץ דקל מאחוזתו של אחד מלקוחותו שהלך לעולמו. מזכירו של היטלר השיב לו כי היטלר ישמח לקבל את העץ.
לעומת זאת, גברת טרולץ, ששלחה להיטלר שלוש מטפחות משי ועליהן תמונתו, זכתה לתגובה קצרה וקרה מצד הס. "אין לך רשות לשלוח ממחטות עם תמונות של הר היטלר!", כתב. הס גם התנגד לבקשת אופה גרמני לאפות עוגה שתקרא "העוגה של היטלר". הס נימק את הסירוב ברצונו של היטלר להימנע מגימיקים ציבוריים קיטשיים.
בסופו של דבר, אמר ההיסטוריון הגרמני, מרבית המכתבים שנמצאו היו מצד נשים שכתבו כי הן רוצות להתחתן עם היטלר או מצד גברים שהביעו את רצונם להיות כמותו. אלפי המכתבים שהועברו למוסקבה ממשרדיו של היטלר בשנת 1945 נערכו לספר, תחת הכותרת: "מכתבים להיטלר: אנשים שכתבו לפיהרר שלהם".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה