פסק דין: ספקטור היה מודיע של מס הכנסה

בית משפט השלום בפתח תקוה דחה (יום א', 07.10.07) תביעת דיבה של החוקר דוד ספקטור נגד העיתון גלובס וכמה מבכיריו. ספקטור, חוקר פרטי שנחשף ב-Nfc כמי שהיה מעורב בפרשות החקירות נגד משפחתו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ואף העניק "שירותים" למו"ל של הארץ ולידיעת אחרונות, תבע מיליון שקלים מהעיתון גלובס בעקבות שתי כתבות "שובו של אותלו", "הויכוח הגדול מאחורי הקלעים".

ספקטור טען כי הטענות נגדו בכתבות לפיהן היה מודיע של מס הכנסה, המשטרה ומבקר המדינה וכי היווה "דמות מפתח" בחקירות מבקר המדינה, אינן אמת. לטענתו מדובר בפרסומים "כוזבים מגמתיים, יצרו פרופיל מעוות שלו מתוך כוונה להכפיש לבזות לפגוע בו ובאמינותו".

השופט אהרון מקובר דחה את התביעה וקבע כי לעיתון גלובס עומדת הגנה מטעמי אמת בפרסום. בהחלטה הצביע השופט על הודאותיו של ספקטור עצמו במסמכים שונים על מסירת מידע למס הכנסה ולמשטרה. מדובר בתביעה שהגיש ספקטור נגד המדינה ובה טען כי מסר מידע למס הכנסה וביוזמתו.

השופט הוסיף, כי נכונה גם הטענה לפיה ספקטור שימש כמודיע למשטרה. הדבר עולה מעתירה שהגיש ספקטור לבג"צ נגד השופט זכריה כספי, רפי פרידמן, יעקב צור, עו"ד מרדכי כץ ומדינת ישראל. "בסעיף 10 לעתירה הנ"ל כתב ספקטור כי במסגרת שירותיו בעיתון הארץ "ומתוך רצון לסייע למשטרת ישראל לחשוף פעילות עבריינית שיוחסה על-פי החשד לעיתון מעריב... סיפק ספקטור למשטרת ישראל, בין היתר במסגרת הודעותיו, מידע רב הכולל בין השאר מידע מקצועי ומסחרי רב".

באי-כוחו של העיתון גלובס, עורכי הדין יורם מושקט ושרון שפינט, טענו כי ספקטור העניק גם ראיון לתוכנית "משעל חם" ובו אמר כי "העיד אצל מבקר המדינה וגם במשטרה והציג גם קלטת אותה הקליט במשרדו את עמרי שרון". יתירה מכך, הפרקליטות מסרה בהודעה לבג"צ כי "העברת החומר על-ידי ספקטור למשטרה נעשתה ביוזמתו שלו מדברת בעד עצמה".

השופט מקובר ציין כי למרות שספקטור מסר מידע למשטרה הוא לא שימש "כמודיע משטרתי", כנטען. יחד עם זאת, "בעניין זה יש להחיל את הפסיקה שאדם שהוא דמות ציבורית נוטל על עצמו סיכונים הקשורים בהתנכלות לשמו הטוב. המשקל של הפגיעה בשמו הטוב נחלש לעומת חופש הביטוי העיתונאי... ספקטור 'השליך' את עצמו לזירה הציבורית בכלל פעולותיו.. ובכך 'הזמין' תשומת לב וביקורת ציבורית על פעולותיו או התנהגותו. משכך אינו יכול לבקש לדקדק ולדייק בהגדרה הנכתבת לגביו כשהוא 'דמות ציבורית' ו'בעניין ציבורי' בין 'מודיע משטרתי' או 'מוסר מידע למשטרה'. לשם כך נקבע בפסיקה כי יש לתת את המשקל העודף לחופש הביטוי".

השופט קבע כאמור כי לגלובס, לכתב משה ליכטמן, לעורך החדשות איתמר לוין ולעורך הגלובס חגי גולן עומדת "הגנת אמת בפרסום בנוגע לאותם חלקים שנקבע כי יש בהם פרסום לשון הרע", ולכן "אין צורך יותר לבדוק אם עומדות להם הגנות נוספות על-פי החוק בגין אותם פרסומים".

תביעת הדיבה נגד הגלובס, כאמור, נדחתה.