''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
32°
ירושלים 30°
חיפה 30°
באר שבע 32°
אילת 38°
מדורים
שימושי PLUS

משלמים יותר מס מאשר במערב

הטבות המס ל-2008 יסתכמו ב-34.7 מיליארד שקל, שהם כ-18% מההכנסות ממיסים או כ-5% מהתוצר הלאומי * לעומת 2002, יירדו הטבות המס בכ-1.5% מהתוצר

דרור מרום
כ"ה תשרי התשס"ח
המשק צומח - ואיתו נטל המס [צילום: פלאש 90]
המשק צומח - ואיתו נטל המס [צילום: פלאש 90] צילום: פלאש 90

מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר פרסם היום (ראשון, 07.10.07) את הדוח לגבי ההכנסות בשנת 2006. הדוח עוסק בהבטים שונים של מדיניות המסים והכנסות המדינה בשנים 2005-2006. בתקופה זו המשיך המשק לצמוח, חרף מלחמת לבנון השנייה, וכתוצאה מכך גדלו הכנסות המדינה ממיסים, דבר שאיפשר יתר גמישות ביישום מדיניות המסים.

לגבי הכנסות הממשלה ממיסים ואומדן הטבות המס נקבע, כי מאמצע שנת 2003 צומח המשק בקצב שנתי גבוה של כ-5%. גם בשנת 2006, חרף מלחמת לבנון השנייה, עלה התמ"ג בשיעור ריאלי של 5.1%. הצמיחה המהירה השפיעה כמובן גם על התקבולים ממיסים, אשר עלו בשנת 2006, על-פי הנתונים המקוריים, בשיעור ריאלי של כ-8%.

הנתונים המקוריים מושפעים משינויי חקיקה ומהפרשי עיתוי. כדי לעמוד על ביצועי מערכת המס יש לנטרל שתי השפעות אלו ולנתח את הגבייה "בשיעורים אחידים". כך מתברר שבשנת 2006 עלתה הגבייה בשיעור ריאלי של כ-11%, כאשר חלק מעלייה זו נבע מביצוע עסקות חד פעמיות. בשיעורי מס אחידים ובניכוי השפעת העסקות החד פעמיות, נתוני המגמה מצביעים על עלייה חדה בגבייה ממיסים בשיעור שנתי ריאלי של כ-8% בשנים 2004-2006, פי 1.5 מקצב הגידול בתמ"ג.

בשיעורי מס אחידים, משקל סך הכנסות המדינה ממיסים בתמ"ג, כלומר נטל המס הממשלתי, הגיע ל-28.5% בשנת 2006, גבוה ב-2.7אחוזי תמ"ג לעומת השפל האחרון בשנת 2003 ואף בכ-0.9 אחוזי תמ"ג לעומת השיא הקודם בשנת 2000. הטבות המס לשנת 2008 יסתכמו, על-פי התחזית, ב-34.7 מיליארד שקל, שהם כ-18% מהכנסות המדינה ממיסים או כ-5% תוצר.

לעומת שנת 2002, ירדו הטבות המס בכ-1.5% תוצר כתוצאה מהכבדת נטל המס על הכנסות משוק ההון ומחו"ל וצמצום הטבות מס שונות שנכנסו לתוקף אחרי שנת 2003. הטבות מס פירושן הפסד הכנסות הנובע מפטורים או מהנחות במיסים הניתנים לקבוצות שונות של תושבים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית.

האוצר אומר כי מדיניות משרד האוצר היא בניית מערכת מס תחרותית ותומכת צמיחה תוך שמירה על חלוקה צודקת של הנטל. משנת 2002 ועד שנת 2006 ירד שיעור מס חברות מ-36% ל-31%. באותה תקופה ירד שיעור המס העליון על היחיד (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) מכ-60% - ל-49% תוך הקלה בנטל המס על כל שכבות האוכלוסיה. כמו כן הופחת שיעור המע"מ ושיעורי מס הקנייה. עד שנת 2010 ירד שיעור מס חברות ל-25% ושיעור המס הישיר העליון על יחידים ירד ל-44%. משנת 2003 הוכבד נטל המס על הכנסות משוק ההון ומחו"ל וצומצמו הטבות מס שונות. עד שנת 2010, יאוחדו שיעורי מס הקנייה על רכב פרטי ומסחרי ויאוחדו שיעורי הבלו על הסולר ועל הבנזין.

"בד בבד עם הפחתות המיסים", טוען האוצר, "שמרה המדיניות על משמעת פיסקלית - הגירעון התקציבי ונטל החוב במגמת ירידה". על המיסים שגובה הממשלה, מתווספים מיסים שגובים המוסד לביטוח לאומי והרשויות המקומיות. בשנת 2006 הסתכמו כלל הכנסות המגזר הציבורי ממיסים בכ-233 מיליארד ש"ח, שהם כ-37%תוצר.

הרפורמה במיסוי הישיר הגדילה את משקל המס ששולם על-ידי שני העשירונים העליונים - אם בשנת 2002, לפני הפעלת הרפורמה, שני העשירונים העליונים שילמו 76% מסך המיסים הישירים, בשנת 2006 עלה שיעור זה ל-80%. בממוצע, בשנת 2006, 47% מהיחידים היו מתחת לסף מס הכנסה. רק 36% מהגברים היו מתחת לסף המס ואילו 61% מהנשים היו מתחת לסף המס.

בשנת 2006, הסתכמה גביית מס חברות בכ-32 מיליארד שקל, שהם כ-5.1 אחוזי תוצר. גביית מס חברות מאופיינת בתנודתיות גבוהה, בשפל האחרון בשנת 2002 הסתכמו ההכנסות ב-2.9 אחוזי תוצר ואילו בשיא הקודם, בשנת 2000, שיעור זה היה 4.0 אחוזי תוצר. שיא ההכנסות בשנת 2006 מרשים במיוחד בהתחשב בכך ששיעור מס חברות ירד מ-36% בשנת 2000 ל-31% בשנת 2006. ענף התעשיה הוביל את הגידול בגבייה בשנת 2006, כתוצאה ממכירת חברת ישקר.

אוכלוסיית החברות מאופיינת בריכוז גיאוגרפי גבוה - מחוז ת"א לבדו מהווה 39% מסך החברות ו-57% מסך חיובי מס חברות בעוד שכל הפריפריה (מחוזות הצפון והדרום יחד) מהווה 15% מסך החברות וכ-8% בלבד מסך חיובי מס חברות. בשנת 2006 הסתכמו ההכנסות מענף הרכב בכ-20 מיליארד שקל (מס קנייה, מכס, אגרות ובלו דלק אך ללא מע"מ). עד שנת 2010 יירד שיעור מס הקניה ל-72% ומנגד שיעור הבלו על הסולר יועלה לזה החל על הבנזין. בשנת 2008 תתחיל גם העלאה הדרגתית של שווי שימוש של רכבים צמודים.

בשנת 2005 עמד נטל המס הכולל בישראל על 36.8 אחוזי תמ"ג, גבוה מהממוצע (משוקלל בתמ"ג של כל מדינה ומדינה) של מדינות הארגון העולמי. אילו ישראל הייתה חברה ב-OECD, היא היתה מדורגת במקום ה-14 מתוך 31 מדינות. בשנת 2005, הגיע התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל (במונחי כוח קניה) לכ-26,000 דולר, שהם כ-62% מרמתו בארה"ב. לפי מדד זה, ישראל מדורגת בשליש התחתון של הטבלה, במקום ה-22 מתוך 31 מדינות. "בהתחשב בתמ"ג הנמוך לנפש", קובע האוצר, "נטל המס בישראל נראה גבוה במיוחד".

אם וכאשר יחוקק חוק פנסיה ממלכתית בארץ, יתוֹוספוּ לנטל המס עוד כ-4 נקודות אחוז והוא יעמוד על כ-41 אחוזי תמ"ג, שהוא נטל גבוה יותר מן המקובל ברוב מדינות ה-OECD, למעט אוסטריה, בלגיה, צרפת וסקנדינביה. מיקומה של ישראל במדד נטל המס הישיר נובע מנטל נמוך במיוחד של תשלומי המעביד לביטוח לאומי - 1.9 אחוזי תמ"ג בשנת 2004, לעומת 5.0 אחוזי תמ"ג בממוצע ה-OECD.

ברמות שכר נמוכות, שיעור המס הישיר בישראל הוא נמוך לעומת מדינות ה-OECD, ולעומת זאת ברמות שכר גבוהות הנטל בישראל גבוה לעומת הנטל בארצות ה-OECD. הסיבה לכך היא סף מס הכנסה גבוה בישראל ותלילות מדרגות המס בהכנסות בינוניות וגבוהות. שיעור מס החברות בישראל היה בשנת 2006 גבוה יחסית למדינות אלה - 31% לעומת כ-28.5% ואולם, על-פי תוכנית המיסים הרב שנתית, שיעור מס חברות בישראל יירד ל-25% עד שנת 2010.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה