השג רפורמי: ילדות ירקדו על הדגל

בדגלי שמחת תורה המסורתיים, הזכורים לכולם מתקופת הילדוּת, יחול השנה שינוי: במקום דמות הילד עם הכיפה המסורתית יאוירו על הדגלים דמויות של ילדות צוהלות, עם אפשרות לשילוב נצנצים.

הסיבה לשינוי באה דווקא מצידם של הרפורמים. דמויות הילדים המסורתיות לא מצאו חן בעיני הקהילה הרפורמית באוסטרליה, שהזמינה מחברה בישראל דגלים לשמחת תורה כשעליהם תמונות של ילדות. השינוי הפמיניסטי עורר עניין גם בארץ, והפך ללהיט במכירות. ציורים של ילדות רוקדות על דגלים היו בעבר, אך ברבות השנים הדבר נעלם. בשל מעורבות הרפורמים בשינוי, ייתכן כי גורמים רבניים בישראל ייאסרו את הבאתם לבתי הכנסת של דגלים עם ציורי ילדות.

הלהיט אשתקד: דגל עם מקלור

עיקר הייצור בארץ הוא של דגלוני שמחת תורה אשר מיוצרים במיוחד בהתאם לדרישות של חברות מסחריות, רשויות מקומיות ומועצות דתיות, ועליהם גם סמליל (לוגו) החברות או מסרים מסחריים או פוליטיים. בשנה שעברה היה הלהיט דגלים עם מקלורים (סטיק-לייטים).

אבי מרום, יו"ר מפעלי מרום אף-ג'י-פי בכפר סבא, מסר עם זאת כי השנה חלה עלייה של 12 אחוזים לעומת אשתקד בהזמנת דגלי שמחת תורה המסורתיים, חלקם עשויים מקרטון צבעוני ועם ציורי ילדים בסגנון הישן, מחוברים למוט-עץ עם מתקן לנר או לתפוח. ניתן למצוא את הדגלים גם בצורת דגלי-בד על עץ או מוט פלסטי במגוון סגנונות.

מחירי הדגלים נעים השנה בין 3.50 ל-5 שקלים.

מקור המנהג

צילום: הקפות שניות [צילום: לע"מ]

מקור המנהג דווקא מהעיר וינה, כאשר לילדים שלא יכלו לאחוז ספרי תורה נתנו דגלים מעוטרים בשביל ההרגשה הטובה. בראשית ימי המדינה בשנות ה-50, הם הגיעו במארז בסיסי, שכלל דגל מנייר קרטון נעוץ על מוט-עץ לא מהוקצע שהותיר נסרים בכפות הידיים. בחלק מהמקרים היה תקוע בקצה המוט תפוח-עץ, זכר לימות הצנע, ובמרכזו נר דולק.

בדגלים יקרים יותר היה "ארון קודש" נפתח, שהפרדת שתי דלתותיו הציגה ספרי תורה או פס משתלשל שעליו עשרת הדברות. על הדגלים הייתה מפוזרת אבקת זהב וכסף.

האיורים שעל הדגלים היו תמונות מההווי החלוצי של צה"ל ושל החקלאים וכדומה, או תימני רוקד בצעד תימני עם ספר התורה או ילדים רוקדים בבית הכנסת, כאשר צבע עורם היה נקבע לרוב לפי מוצאו העדתי של היצרן. תמונות של רבנים לא מופיעות על הדגלים. מאז, הכל השתנה הנר הדליק כבר לא בטיחותי ודגלי הפלסטיק זולים בהרבה מדגלי הנייר. השנה כאמור, נעשה לראשונה שימוש במקלורים, שהודלקו רק בצאת החג בהקפות השניות.

צילום: דגל שמחת תורה מסורתי