הרב אברהם שפירא הלך לעולמו

הרב הראשי לישראל לשעבר וראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם שפירא, הלך לעולמו הבוקר (יום ה', 27.9.07) בשעה 1130 לערך, בעיצומו של חג הסוכות. הוא נפטר בגיל 93. מועד הלוויה יהיה מחר (ו'). מסע הלוויה ייצא בשעה 10:30 מבניין ישיבת "מרכז הרב" בירושלים. הלווייה לא נקבעה להערב, מוצאי החג, מפאת הרצון שתהיה זו לוויה מכובדת יותר עם ציבור מלווים גדול בהתאם למעמדו של הרב בעולם התורני.

אל הלוויה שתסתיים בהר הזיתים צפויים להגיע עשרות אלפי בני אדם, ורחובות רבים בבירה בהם גם רחובות במרכז העיר צפויים להיחסם לתנועה. שיבושים צפויים בכניסה לעיר. בין הרחובות שייסגרו לסירוגין: שז"ר, שרי ישראל, מלכי ישראל, שטראוס, יפו, שטראוס, כיכר צה"ל, מעלה השלום, חטיבת ירושלים וגת שמנים. בשל קדושת החג ישיבת השבעה תידחה ותחל רק לאחר שמחת תורה. אולם במהלך הלוויה יינשאו הספדים כנהוג בעת פטירת תלמיד חכם.

הרב שפירא היה הרב הראשי לשעבר מבכירי ומזקני הרבנים של הציונות הדתית. מאז ראש השנה הולך ומידרדר מצבו הרפואי של הרב שפירא, ר' אברום בפי תלמידיו. הוא הונשם בביתו שבשכונת קריית משה בירושלים, ליד הישיבה שבראשה הוא עומד - "מרכז הרב", ישיבת-דגל של הציונות הדתית. סביב מיטתו של הרב הישיש (93) שהו כל העת בני משפחתו והתקיימו מניינים לתפילות בהם השתתפו תלמידים מהישיבה בראשותו. חרפה נוספת חלה בשבוע האחרון (יום ג', 25.9.07) במצבו של הרב שפירא והוא אושפז בבית חולים לאחר כשבועיים בהם הונשם בביתו.

בסביבתו סיפרו כי לאחר שהובא בכיסא-גלגלים לתפילת ראש השנה בישיבה הסמוכה הורע מצבו. כבר כמה שבועות שהוא מחובר למכשיר המספק לו חמצן, וככל שחולף הזמן הוא מתקשה בנשימתו ורמת החמצן מוגברת.

בשל מצבו הבריאותי ביקשו מקורביו לעורר עליו רחמי שמיים, ותפילות המונים לרפואתו התקיימו מספר פעמים ברחבת הכותל המערבי ובמקומות שונים ברחבי הארץ. אנשים רבים אף הוסיפו את שמו המלא ושם אמו, אברהם אלקנה בן הענע רייזל, לתפילותיהם בתקווה לרפואתו.

לצפיה בדבריו של הרב שפירא בפני ישיבתו ביום ירושלים האחרון לחץ כאן

הרב מצגר: בית הרב שפירא היה פתוח לכל

הרב הראשי לישראל הביע צער עמוק על פטירתו של הרב אברהם שפירא, ואמר כי מדובר באבידה קשה מאוד לעולם התורה. לדברי הרב יונה מצגר, הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל, היה תלמיד חכם עצום, כיהן כרב הראשי לישראל והיה מעמודי התווך של הרבנות הראשית לישראל.

"צניעותו המופלגת הייתה לשם דבר וכל ימיו ברח מן הכבוד. נודע במידותיו התרומיות, ובגדולתו בתורה. ביתו היה פשוט ופתוח לכל אדם. הרב שפירא זצ"ל היה מאיר פנים לכל יהודי קטן כגדול.שימש כדיין, אב בית דין, וכחבר בבית הדין הרבני הגדול, ובפסקי הדין שלו נתגלתה גאונותו הגדולה וסברתו הישרה", אמר הרב מצגר.

הוא אף שיבח אותו ואמר כי מצעירותו נתפרסם "כארון ספרים מהלך", שכן בהעדר ספרי קודש בעת ההיא - בבתי הכסת ובבתים פרטיים - נעזרו רבים בזיכרונו הנדיר וביכולתו לצטט בעל-פה ספרים רבים. "יותר מיובל שנים הקים עולה של תורה בישיבת מרכז הרב, ולאחר פטירתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, החל לכהן כראש הישיבה וזכה להעמיד דורות רבים של תלמידים ובהם דיינים, רבני ערים, ראשי ישיבות ואנשי חינוך מובהקים.

הרב אליהו: נקט בשיטה של אהבת העם והארץ

הרב מרדכי אליהו, שכיהן במשך למעלה מעשור שנים כרב הראשי הספרדי לצידו של הרב שפירא, אמר הערב: "הוא המשיך את דרכו של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוד של אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל ובשיטה הזו הוא נקט כלפי כל אחד. אם יש היום בכל הארץ ישיבות עם ראשי ישיבות כולם יצאו מבית מדרשו".

מהאיחוד הלאומי-מפד"ל נמסר כי הוא אבל מרה ומבכה את הסתלקותושל הרב. יו"ר הסיעה, ח"כ אורי אריאל, כי הרב שפירא עיצב את דרכה של הציונות הדתית ב-25 השנים האחרונות, והנהיג דרך נחושה של הנהגת ציבור לאור התורה. יו"ר שס, ח"כ אליהו ישי אמר כי הרב שפירא היה מעמודי התווך של הרבנות הראשית. "חייו היו חיי תורה, והוא העמיד דורות של תלמידי חכמים".

ממובילי קו סירוב לפקודת פינוי יהודים

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בירושלים בשנת 1914 (כ"ד באייר ה'תרע"ד). בצעירותו למד בישיבת עץ חיים הירושלמית, ולאחר מכן בישיבת חברון בראשות הרב משה מרדכי אפשטיין והרב יחזקאל סרנא. לאחר נישואיו הוזמן ללמד בישיבת מרכז הרב, ואף עמד בראשה יחד עם הרב שאול ישראלי לאחר מות הרב צבי יהודה הכהן קוק בשנת 1981.

בשנת 1956 מונה הרב שפירא לחבר בית הדין הרבני בירושלים על-ידי הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת 1971 מונה לאב בית הדין, משנת 1974 כיהן בבית הדין הרבני הגדול ובשנת 1980 נתמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. כעבור שלוש שנים, ודווקא לאחר שפעל למען הארכת כהונתם של הרבנים הראשיים דאז, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, נבחר הרב שפירא לרב הראשי לישראל. הוא כיהן בתפקיד במשך עשר שנים.

הרב שפירא היה בין מקימי "איחוד רבנים למען ארץ ישראל", בעקבות חתימת הסכמי אוסלו על-ידי הממשלה, שקבע שמסירת שטחים בשליטת ישראל לנכרים, אפילו תמורת הסכם שלום, מנוגדת להלכה. הוא קרא לחיילים שלא להשמע לפקודות המורות למסור שטחים לנכרים. לפסק-דין זה היו שותפים גם הרב משה צבי נריה והרב שאול ישראלי.

דברים אלה קיבלו משנה תוקף לקראת יישום תוכנית ההינתקות כאשר קרא בפירוש לחיילים לסרב לפקודת פינוי יהודים מבתיהם. בפסק הלכה מפורט שנכתב סמוך להינתקות עצמה, כתב הרב שמי שישתתף בגירוש לא יינקה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ואסור להישמע לרבנים שאינם "גדולי תלמידי החכמים שבדור", שאם הם פוסקים בעניינים הללו, הרי הם בגדר "רשע שוטה וגס רוח".