החללית אל חגורת האסטרואידים סביב השמש

סוכנות נאס"א שיגרה (יום ה', 27.9.07) בהצלחה חללית לא-מאוישת למסע של שמונה שנים אל חגורת האסטרואידים שמסביב למערכת השמש. החללית האמריקנית הקרויה "דון" (שחר, בעברית) המריאה מבסיס קייפ קנברל שבפלורידה. היא אמורה לעבור בדרכה 5 מיליארדי קילומטרים. המדענים מקווים שהיא תסייע להם לפצח את תעלומת היווצרותה של מערכת השמש. על-פי אחת הסברות, האסטרואידים הם שאריות שנותרו לאחר שנוצרו הפלאנטות.

מי קרח וזרמי לבה

על-פי התוכנית תגיע "דון" לאסטרואיד הקרוי וסטה בשנת 2011 ולפלאנטה הקרויה קרס בשנת 2015. המדענים משערים שמתחת לשכבתה החיצונית של הפלאנטה קרס יש שכבה של מי קרח שעוביה כ-60- 120 קילומטר. קרס היא גרם השמיים הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים.
לעומת זאת, אין בווסטה מים ונראים בה סימנים של זרמי לבה עתיקים. עניין מיוחד יש למדענים במכתש ענקי הנראה על וסטה. משערים כי הוא נוצר מהתנגשות עם גרם שמיים אחר. נראה שרבים מהמטאוריטים שנפלו לכדור הארץ מקורם בהתנגשות ההיא.

תעבור ליד מאדים

החללית האמריקנית אמורה לשגר לכדור הארץ תצלומים באיכות גבוהה של נופי העולמות הרחוקים הללו, לרבות מכתשים, הרים, קניונים ושרידי התפרצויות געשיות. בדרכה לחגורת האסטרואידים תחלוף החללית ליד המאדים. היא תחוג סביב וסטה תשעה חודשים וסביב קרס לפחות חמישה חודשים, עד לסיום המשימה.

מנועים סולריים

המסע הארוך התאפשר רק בעת האחרונה בזכות פיתוח מנועים המופעלים בחשמל המופק מהשמש. שלא כמו הרקטות הקיימות הפועלות בדלק כימי, המנועים מהסוג החדש מאפשרים טיסה ממושכת הרבה יותר. מנועים סולריים אלה פועלים באמצעות הזרקת אטומים של הגז קסנון. הם גמישים ויעילים מאד, ומאפשרים לחללית לדלג מיעד ליעד. עם זאת, התאוצה שלהם איטית הרבה יותר מזו של מנוע רקטי, וזו הסיבה שהמסע יהיה כה ממושך.