ביים חטיפת חייל ונשלח למאסר

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר (יום ג', 25.09.07) שנתיים וחצי מאסר בפועל על תושב כפר סמיע שהורשע בביום חטיפת חייל צה"ל ובעבירות נשק. בהחלטה כתב השופט כמאל סעב כי ההחלטה להחמיר בעונשו נובעת בין היתר מהעובדה כי עד היום הנשק לא אותר ולכן "הפוטנציאל ההרסני שבנשק זה, לא הוסר".

ביוני 2007 הרשיע בית המשפט המחוזי את באסל בן יוסף פאלח בפרשת של עסקה לרכישת לא חוקית של נשק מסוג גליל מחייל צה"ל ובביום חטיפה של חייל צה"ל כדי לטשטש את העסקה. האירוע התרחש בתקופת מלחמת לבנון השניה.

הטריח את כוחות הביטחון בתקופה המלחמה

בטיעונים לעונש דרשה המדינה להשית עליו עונש ממושך של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כבד. לטענתה הוא זה שיזם את רכישת הנשק. "מדובר בנשק התקפי". עוד נטען כי הוא העביר את הנשק לאדם אחר "שאת זהותו סירב למסור, לכן הנשק לא נמצא עד היום". עוד נטען כי הוא קיבל את הנשק כדי לסחור בו ואף הציע נשק חלופי "דבר שמלמד על נגישותו לסוחרי נשק". המדינה אף הדגישה את הרעיון שהגה לשיבוש הליכי חקירה באמצעות ביום חטיפת חייל. "האירוע התרחש בתקופת מלחמת לבנון השנייה, ועל כן כוחות הביטחון נאלצו לחקור את האירוע במקום להתפנות לדברים דחופים יותר". עוד הודגש כי פלאח לא הביע חרטה ולפיכך "לאור חומרת ונסיבות העבירה יש לבכר את האינטרס הציבורי ולתת משקל מועט לנסיבות לקולא".

בא כוחו של פלאח ביקש להסתפק בימי המעצר ולהטיל עונש "צופה פני עתיד". לטענתו "מדובר באובדן רגעי של שיקול דעת אצל פלאח, וזאת לאור הקלות שבה ניתן היה להשיג את הנשק, שכן הוא 'לא לחץ, לא תכנן,לא הפציר לא טרח, לא יזם ולא התאמץ', מדובר בנאשם צעיר יליד שנת 1981, עברו נקי, עתידו עוד לפניו ומשפחתו תומכת בו וליוותה אותו לאורך ההליך המשפטי". בא כוחו אף טען כי יש להעדיף שיקולי שיקום כדי שפלאח "יחזור למשפחתו התומכת במהרה ויתרחק מהעולם העברייני".

לא הוסר "הפוטנציאל ההרסני" בנשק

כאמור, השופט דחה את הטיעונים להקל בעונשו וכתב כי האינטרס הציבורי ושיקולי הרתעה הם שעמדו ביסוד הכרעתו. לדבריו, "נגע עבירות הנשק הפך לתופעה מדאיגה ומסוכנת, בעלת מימדים נרחבים ביותר. כיום, אין חולק על חומרת עבירות הנשק, שכן עבירות אלו הופכות את כלי הנשק לסחורה שמועברת מיד ליד בלי בקרה ופיקוח ובניגוד מוחלט לחוק ולדין. חלק מכלי הנשק מוצאים את דרכם בסופו של יום לעבריינים שלא מהססים לעשות בהם שימוש, חלק עובר לכוחות עוינים".

השופט קבע כי השיקולים להחמרה רבים כולל היוזמה שלו לעסקה וכי מדובר בנשק צה"לי אוטומטי. הוא אף דחה את הטענה לפיה מדובר ב"כשלון רגעי שבשיקול הדעת". לדבריו "התנהגותו של פלאח לאורך כל הפרשה לא מעידה על מעידה באופן חד פעמי ורגעי שכן מדובר במאורעות שנמשכו על פני זמן לא קצר, מה גם, שהנאשם לאחר שנודע לו על 'מעידתו הרגעית' לא טרח לעזור לרשויות החקירה באיתור הנשק, נהפוך הוא, הוא הגה רעיון 'יצירתי', והפך בן רגע לבמאי שמדריך את המעורבים האחרים כיצד לנהוג, בכדי להכשיל רשויות החקירה. התנהלות זו לא מעידה על טעות שבשיקול הדעת כלל וכלל. מדובר בהתנהגות פסולה של הנאשם שמטרתה התעשרות מהירה, על חשבון הסדר והאינטרס הציבורי".

השופט הדגיש כי נסיבה לחומרה היא העובדה כי הנשק לא אותר ולכן "הפוטנציאל ההרסני שבנשק זה, לא הוסר". יתירה מכך, "עבירת שיבוש הליכי החקירה שבא חטא הנאשם, מוסיפה נופך של חומרה למעשיו, הן לאור הכוונה להטעות את רשויות החקירה והן לאור העובדה שהיא אירעה בעת מלחמה, כך שכוחות הביטחון מצאו את עצמם עסוקים בבדיקת טענה בדבר ביום חטיפת נשקו של חייל ופגיעה בו, זאת על חשבון הזנחת דברים דחופים וחשובים, גם כן".

השופט: אין לו אלא להלין על עצמו

אני ער לכך שמדובר בצעיר בעל עבר נקי ו"שעתידו עדיין לפניו", כתב השופט, יחד עם זאת, אין להפריז במשקל שיש ליתן לנימוק זה שכן הוא "פגע בעצמו ובעתידו ואין לו אלא להלין על עצמו".

השופט פסק לפיכך "48 חודשי מאסר, מתוכם 30 חודשי מאסר בפועל וזאת מיום מעצרו, 4/8/06 והיתרה על תנאי, התנאי הוא, שהנאשם לא יעבור בתקופה של שלוש שנים, עבירת נשק או עבירת פשע בה הורשע ויורשע עליה בדין. קנס על סך 10,000 ₪ שישולם בעשרה תשלומים שווים. התשלום הראשון יהיה כעבור 30 יום מיום שחרורו מהמאסר וכלה בכל יום שני לכל חודש שלאחר מכן".