בוטלו פיצויים לתושב בורקה שנורה מאש צה"ל

בית המשפט העליון ביטל פיצויים בסך 535,000 ש"ח שפסק בית המשפט המחוזי בחיפה לפלשתיני תושב בורקה שליד שכם.

הפלשתיני, מוחמד עבד אלכרים שענובי, נורה ונפצע ברגלו מירי של חיילי צה"ל בכפר מגוריו. בתביעה לפיצויים שהגיש לבית המשפט המחוזי טען כי שהה בחורשה במזרח הכפר וכי החיילים הופיעו פתאום וירו אליו בלא אזהרה מוקדמת. לעומתו טען קצין צה"ל שהעיד במשפט, כי הגיע לכפר בראש כוח כדי לעצור מבוקשים. החיילים ראו אנשים נסים וחשדו כי מדובר במבוקשים שבאו לעצור. הקצין ציין כי שענובי אף דומה במראהו החיצוני לאחד המבוקשים.

הנמלט לא עצר

על-פי גרסתו של הקצין, הוא צעק כמה פעמים אל הנמלט, אך זה לא עצר והמשיך במנוסתו. הקצין ירה באוויר אך גם אז לא עצר שענובי. "אילו לא היה בורח, יכול להיות שבכלל לא הייתי מתעסק איתו. הייתי עוצר אותו לזיהוי והייתי בודק את הפרטים, וכמו שהיה הנוהל אז וגם היום, בודקים בקשר ומקבלים הוראות אם לעצור אותו ואם לא לעצור אותו", סיפר הקצין.

המרדף אחרי שענובי נמשך דקות ארוכות, ומכאן שהוא כבר ידע כי מדובר באיש כוחות הביטחון הדולק אחריו וקורא לו לעצור, והיתה לו שהות רבה להיענות לקריאות לעברו. לאחר מרדף ארוך אחרי המשיב, ביצע הקצין ירי סלקטיבי מרובה גלילון אל רגליו. הקצין הדגיש כי פתח באש אל שענובי מכיוון שהיה חשוד בהשתייכות לארגון טרור.

זמן קצר לאחר האירוע פונה שענובי לבית החולים ושם התבררה זהותו. התברר כי הוא אינו אחד המבוקשים שנשלח הכוח לעצור, אך יום קודם לכן הוצא נגדו צו מעצר מינהלי לחמישה חודשים בשל היותו פעיל בפת"ח.

גרסת הקצין הועדפה

בית המשפט המחוזי העדיף את גרסתו של הקצין על פני גרסתו של שענובי אך קיבל את תביעתו של שענובי לפיצויים וקבע כי הירי של הקצין היה מעשה רשלני. בית המשפט המחוזי קבע כי הקצין הפר את הוראות הפתיחה באש משום שירה אל אדם שלא ידע את זהותו "ואשר לא היתה לו כל סיבה לחשוד בו כי ביצע עבירה". על כך ערער צה"ל לבית המשפט העליון.

על-פי הוראות הפתיחה באש

אבל בפסק הדין של בית המשפט העליון קבעו השופטים אליעזר ריבלין, אשר גרוניס ואסתר חיות, כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר הגיע למסקנה, על סמך הממצאים העובדתיים, כי הירי שביצע הקצין היה נגוע ברשלנות. השופטים ציינו כי המשמעות המצטברת של הנתונים העובדתיים היא שבתנאי הזמן והמקום הרלוונטיים לאירוע התקיים לגבי שענובי "יסוד סביר להניח כי ביצע, סייע לביצוע או ניסה או היה בדרכו לבצע פשע מסוכן", ובשלב שבו נורתה הירייה אליו ענה על הגדרתו של "חשוד", כפי שנקבע בהוראות הפתיחה באש.