תביעה: בנק נתן לאשה הלוואה נגד כתובתה

בתביעה שהוגשה (יום ב', 24.9.07) לבית משפט השלום בתל אביב, טוען בעל המצוי בהליכי גירושין מאשתו, כי בנק המזרחי-טפחות העביר לעצמו, שלא כדין, זכויות בכתובה שנתן הבעל ביום חתונתו לאשתו על-סך של מיליון ש"ח כבטוחה להבטחת הלוואה שנתן לאישה. בית המשפט מתבקש להכריז כי המחאת החוב לבנק חסרת תוקף משפטי ולחייב את הבנק לשלם לבעל 250,000 ש"ח פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

הבעל: פעולה בלתי חוקית

פרקליטו של הבעל, עו"ד זאב ולנר, טוען כי "פעולת ה"שעבוד" של הכתובה נעשתה בלא ידיעתו ובלא הסכמתו של הבעל. לדבריו, זוהי פעולה בלתי חוקית, אשר אינה נכללת בסמכויותיו של הבנק על-פי פקודת הבנקאות, אינה חלק מניהול עסקיו של הבנק, מנוגדת לחוקי יסוד ועוברת על חוק הגנת הפרטיות.

הבנק שלח מכתב לבעל

מהתביעה עולה, כי במסגרת הליכי גירושין המתנהלים בין בני הזוג בבית הדין הרבני האזורי בנתניה דרשה האישה מהבעל לשלם לה את כתובתה בסך של מיליון ש"ח. בית הדין הרבני חייב את הבעל לשאת בתשלום הכתובה. הבנק הזדרז לשלוח לבעל מכתב ובו הוא טוען כי הומחתה לו הזכות לפרוע את פסק הדין. מתברר שהאשה חתמה על הסכם שלפיו המחתה לבנק את זכויותיה העתידיות בכספים עתידיים שתקבל מהליכי הגירושין מול הבעל, ובהם לכאורה גם כספי ה"כתובה".

בית הדין הגדול הפחית את הסכום

ואולם, בימים האחרונים הפך ביה"ד הרבני הגדול את החלטת ביה"ד האזורי בפסיקה תקדימית וקבע כי הסכום המקסימאלי שיחויב בו הבעל לא יעלה על-סך 120,000 ש"ח. בית הדין נימק את פסיקתו בכך שמצבו הפיננסי של הבעל קשה וכי מטרת הכתובה אינה העשרת האשה הגרושה ודרדור הבעל לפשיטת רגל.

שימוש בעניינים אישיים

לפיכך פנה עו"ד ולנר לבית המשפט וטען כי לא ייתכן שבנק יעשה שימוש בעניינים אישים של בני זוג לצורך עסקיו וימחה לעצמו זכויות אישיות ובין-אישיות במסגרת נישואי בני זוג. עוד טען כי הבנק הפר את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו ואת חוק הגנת הפרטיות.

"הבנק הסתיר מבית הדין"

בתביעה גם נטען כי עד לפסיקת בית הדין הרבני האזורי לא טרח הבנק להודיע לבעל ולבית הדין הרבני כי הוא בעל הזכות הנמחית והסתיר מבית הדין הרבני ומהתובע כי זכויות התביעה "הומחו" לו כטענתו.