נדחתה תלונת זליכה נגד בר-און

משרד היועץ המשפטי לממשלה קובע כי לטענותיו של החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, שעל-פיהן העניק שר האוצר, רוני בר-און, בהיותו שר הפנים מענקים כספיים מוגדלים לראשי רשויות שהצטרפו למפלגת קדימה, אין כל שחר. "לא נפל כל פגם בהחלטת משרד הפנים ביחס להקצאת הכספים", נכתב לזליכה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית דנה, כתבה (ב', 24.9.07) לחשב הכללי זליכה, כי בעקבות העלאת הטענות על-ידי זליכה, קיימו אנשי משרד הפנים בדיקה מדוקדקת ביחס לכל אחת מן הרשויות שלגביהן נטען כי הסכומים שהוקצו להן אינם עולים בקנה אחד עם הקריטריונים הנוגעים לעניין.

במהלך הבדיקה הוצגו הסברים מפורטים של מנהל המינהל לשלטון המקומי במשרד הפנים ושל אנשי אגף הכספים והתקציבים במשרד הפנים ביחס לאותם מענקים שהועברו ל-11 רשויות מקומיות שתוכניות ההבראה שלהן טרם הופעלו.

"בבדיקה הקפדנית שנערכה, כאמור, לא נמצאו ליקויים כלשהם באשר להקצאת המענקים ל-11 הרשויות המקומיות האמורות", קבעה עו"ד דנה. "משרד הפנים הודיע, כי יש בידיו הסברים מפורטים גם ביחס ליתר הרשויות הרשויות שנבדקו על-ידי חשב המשרד. נוכח טיבם של ההסברים שניתנו על-ידי משרד הפנים ביחס ל-11 הרשויות שנבדקו פרטנית, לא מצאתי שיש מקום להמשך הבדיקה מטעמנו ביחס ליתר הרשויות".

עוד ציינה, כי התשובות וההסברים שהעבירו אנשי משרד הפנים ושעל-פיהן נקבעה החלטת משרד היועץ המשפטי לממשלה, יועברו לעיון החשב הכללי.

עו"ד דנה הוסיפה, כי לנוכח הקביעה כי לא נפל כל פגם בהעברות הכספים אין כל עילה להמשיך ולעכב את תוכניות ההבראה של הרשויות המקומיות. "נוכח חופשת חג הסוכות העומדת בפתח, אנו מקווים שמשרד הפנים וחשב המשרד גם יחד יעשו את כל המאמצים על-מנת לאפשר את העברת הכספים כנדרש.

זליכה סירב לחתום על השיקים

החשב הכללי זליכה טען (20.9.07) במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, כי רשויות מקומיות קיבלו הקצאות כספיות מנופחות במאות אחוזים רק בשל העובדה שהעומד בראשן הצטרף למפלגת קדימה.

זליכה כתב ליועץ המשפטי לממשלה כי "עולה חשש כבד שבתהליך הקצאת המענקים במסגרת תוכניות ההבראה שהוכנו בשנה ומחצה האחרונות, נלקחו שיקולים זרים ובכלל זה שיקולים פוליטיים פסולים, שגרמו להפליה חמורה בהקצאת מקורות תקציביים לרשויות מקומיות".

בתקופה שעליה מדבר זליכה שימשו אברהם הירשזון כשר האוצר ורוני בר-און כשר הפנים. עשרות רשויות מקומיות פשטו את הרגל וקרסו, ובמשך חודשים רבים לא שולמו משכורות ופנסיה לעובדים. תנאי להעברת תמיכה ממשלתית היה תוכנית הבראה.

ד"ר זליכה סירב לחתום על השיקים. כבר אז טען שלא גובשו כללים ברורים להענקת 300 מיליוני השקלים המיועדים לתמיכה ברשויות הקורסות. היתה זו גם הסיבה לתחילת הסכסוך בין הירשזון לבר-און.

בסופו של דבר, אולץ זליכה לאשר את ההקצבות. מאז, הוא מבקש לראות את הקריטריונים לחלוקה, אך ללא הועיל. רק אחרי מאמץ ממושך, בהתערבותו של מזוז, הועברו אליו הקריטריונים. בלשכת החשב החלו בבדיקה של 27 רשויות שזכו לתמיכות, והממצאים החלו להגיע. ראש רשות המשתייך לקדימה קיבל תמיכה נדיבה וחריגה.

כך למשל קיבל ראש רשות מקומית בצפון, המשתייך לקדימה פי 11, ראש רשת אחרת פי ארבעה וכן הלאה באופו מובהק. ראשי רשויות של הליכוד קיבלו כתוצאה מכך סכומים הפחותים בכחצי ממה שאמורים היו לקבל.