"יש להבדיל בין מדיניות החזרת מוצרים לביטול עסקה"

לבנה אלון תבעה את אופטיקה הזורע אופטומטריסטים בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות בסכום של 4,500 שקל לאחר שסירבו לבטל עסקה. אלון איבדה משקפי ראייה ובחודש אוגוסט אשתקד קנתה מהמתבעת משקפיים חדשים בסכום של 4,000 שקל. זמן קצר לאחר מכן מצאה את המשקפיים "האובדים" וכששבה לחנות לבטל את העסקה נתקלה בסירוב. לדבריה, היתה זכאית לבטל את העסקה לאחר שחלף פרק זמן קצר בין מועד ההזמנה למועד הביטול ולנתבעת לא נגרם נזק. כמו כן שהנתבעת לא פרסמה כראוי את מדיניות החזרת מוצרים בהתאם לחוק הגנת הצרכן.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שבחשבונית הקנייה צוין שאין החזר /זיכוי על משקפיים אופטיים שהוזמנו במיוחד מחו"ל ובאופן מיידי. כמו כן שמדיניות החזרת מוצרים הוצגה בסניף במקום גלוי ונראה לעין והוצע לתובעת זיכוי כספי על מלוא הסכום או החזר כספי חלקי וזיכוי אולם היא סירבה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט אליעזר שחורי את התביעה ללא צו להוצאות. לדבריו, החזרת מוצר הינה פעולה מתבקשת לאחר ביטול עסקה ואולם החזרת מוצר איננה נסיבה הכרחית בהקשר לביטול עסקה טרם קבלת המוצר.

השופט הביע ספק אם אכן הנתבעת הזמינה את המשקפיים מהספק באופן מיידי לאחר סגירת ההזמנה והסדירה את התשלום באמצעות מחשבי החברה. "הנתבעת לא הציגה נתונים שמכוחם לאמת נוהל עבודה חריג שכזה". עוד נפסק שהנתבעת פרסמה את מדיניות החזרת המוצרים בהתאם לחוק וטוב הייתה עושה התובעת לו קיבלה את הצעותיה ולא התעקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה. "לבקשת התובעת לבטל העסקה ולקבל החזר כספי אין בסיס משפטי על אף שניתן להבין את טרונייתה ותחושתה הקשה".