משרד התקשורת יוצא בשימוע לחברות הסלולר בנושא קיצור משך תקופת ההתחייבות בהסכמי התקשרות של לקוחות פרטיים עם חברות הסלולר לתקופה של 24-12 חודשים במקום 36 חודשים כפי שנוהגות החברות כיום.
במשרד אומרים כי אורך חיי מדף ממוצע של מכשיר הקצה הינו כשנתיים, ובממוצע נוטים מנויים בעולם להחליף את מכשירי הקצה כל 24-12 חודשים. באירופה, כמו גם בארה"ב, נהגו בעבר תוכניות בעלות תקופת התחייבות ארוכות כגון 36 חודשים, אולם אלו הלכו ונעלמו לחלוטין בשנים האחרונות וכיום עומדות תקופות ההתחייבות בעולם המערבי על 12 חודשים או 18 חודשים, ולעיתים רחוקות יותר על תקופה של 24 חודשים.
שר התקשורת, אריאל אטיאס, סבור כי לא קיימת כיום הלימה בין משך ההתחייבות למשך השימוש במכשיר הקצה. לטענתו, במצב הדברים הקיים כיום, המנוי הממוצע מחליף את מכשיר הקצה שלו כל כשנתיים, דבר המוביל את המנוי לכבילה מתמדת, ואם יחדש את ההתחייבות ל-36 חודשים לרשת/לתוכנית, בכל פעם בה יהיה מעוניין לשדרג את ציוד הקצה שברשותו.
המשרד שוקל כי התיקון יחול, בשלב זה, רק לגבי מנויי המגזר הפרטי, ומנויים בעלי מספר מכשירים מועט, וזאת בין היתר, לאור כוח המיקוח המוגבל של מנויים אלו.
שלוש שנים עם קנס גבוה
לפני כשנתיים, החלו החברות הסלולריות בשיווקן של תוכניות למנויים פרטיים, אשר מחייבות את המנויים בהתקשרות לתקופה של שלוש שנים (36 חודשים) עם החברה, כאשר לעתים ההתחייבות היא לתוכנית תעריפים ספציפית, ולעתים ההתחייבות היא להשארות המנוי ברשתו של המפעיל. הפרה של התחייבות זו כרוכה בקנס יציאה משמעותי, שמגיע לעיתים עד 1,500 שקלים.
מהנתונים שהגיעו לידי המשרד עלה, כי בעוד תופעה זו רווחה בעבר בעיקר במגזר העסקי, כיום בשוק הפרטי, שוק משקי הבית, תופעה זו הינה משמעותית, ולהערכת המשרד ללא התערבות רגולטורית שיעור זה יילך ויגדל.
משרד התקשורת סבור, כי חוזים תקופתיים ארוכי טווח מהווים חסם מעבר בין חברות, ובכך יכולים להקטין את רמת התחרותיות בשוק. "אני סבור כי יש לשקול את תיקון רישיונותיהן של החברות הסלולריות באופן שיצמצם את משך תקופת ההתחייבות המרבית הכלולה בהסכמי ההתקשרות בין החברות לבין לקוחותיהן הפרטיים, לתקופה שבין 12 ל-24 חודשים", אמר אטיאס. "ברגע שהצרכן הישראלי לא יהיה כבול בהסכם ארוך טווח עם החברה הסלולרית שלו, הוא יוכל להתנייד מחברה לחברה ללא קושי משמעותי".
ביום 01.08.2007 הגישה חברת הייעוץ נר"ה (NERA), המלצות למשרדי התקשורת והאוצר. במסגרת בחינת תנאי התחרות בשוק התקשורת הניידת הקמעונאי בישראל, נבדקה, בין היתר, סוגיית חסמי המעבר, ובכלל כך, סוגיית משך תקופת ההתחייבות בהסכמי ההתקשרות בין המנויים למפעילי הסלולר. לעניין זה, נקבע בדוח:
"בשוק הישראלי קיימים חסמי מעבר של מנויים בין החברות. במקרים רבים הימצאותם של חסמים אלו, יכולה להיות תוצאה ישירה של התנהגות תחרותית, ולאו דווקא ניסיונות להגביל את התחרות ולפגוע בה, אך אנו מודאגים בנוגע לאופי האחיד והרווח של הסכמים לתקופה של 36 חודשים, בעוד שמשכם של חוזים תקופתיים בארצות אחרות נע בין 12 חודשים ל-24 חודשים. אנו מסיקים כי חלקם של חסמי המעבר והכניסה הקיימים בשוק אינם סימנים של כשל שוק. עם זאת, הדומיננטיות של חוזים לתקופה של 36 חודשים, יחד עם נחיתות התנאים של הסכמים לתקופות אלטרנטיביות [קצרות יותר], דומה כי אינה עקבית עם אופיים של שווקים-תחרותיים.
"כדי להמשיך ולשפר את התנאים התחרותיים בישראל, אנו ממליצים כי משרד התקשורת יעודד בין היתר את [...] המעבר של המנויים לחוזים קצרי-טווח [...]". לבסוף ממליצה חברת נר"ה כי משרד התקשורת "יעודד ואולי אף יכפה הסכמים בהם קבועה תקופת התקשרות קצרה יותר".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה