בית המשפט קיבל תביעת ילדים נגד אביהם

בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע קיבל חלקית את תביעת שני ילדים נגד אביהם, לשלם להם מזונות ומדור, למרות שבין האב לאם נכרת הסכם גירושים שקבל תוקף של פסק-דין בבית הדין הרבני.

בני זוג חתמו על הסכם גירושים, שקיבל תוקף של פסק-דין, ובו נקבע כי האב ישלם לאם 3,000 ש"ח מזונות עבור הילדים. לטענת הילדים-התובעים, הסכם הגירושים נחתם תחת לחץ ותוך כפיית האב את תנאי ההסכם נגד מתן גט, כאשר סכום המזונות אינו תואם את צורכי הילדים, משכורת האב, זכויותיו במקום עבודתו ואת רמת החיים אליה הורגלו. יתרה מכך טענו, כי הסכם הגירושים אינו מחייב אותם וכי הינו פרי איזונים בין ענייני הרכוש ומזונות הילדים. התובעים העמידו תביעתם על 4,500 ש"ח לחודש בהצמדה למדד יוקר מחיה ובהתחשב בהכנסת האב ובהוצאותיהם.

זאת, בעוד האב טען כי הסכם הגירושים הינו פרי איזון בין ענייני רכוש ומזונות ילדים, לא צורפו תלושי שכר מעודכנים ולטענתו שכר האם עומד על כ-4,000 ש"ח (כאשר של האב, על כ-12 אלף ש"ח). האב הוסיף וטען, כי סכום המזונות נקבע בהתאם לגיל הילדים וסכום ההוצאות מוגזם ואינו נתמך באסמכתאות. האם טענה, כי רכשה דירה חדשה, עליה התשלומים מגיעים כדי 1,500 ש"ח על משכנתאות, וכן פוטרה מעבודתה ומשכורתה האחרונה עמדה על כ-1,400 ש"ח.

כבוד השופט טפרברג דניאל קיל את התביעה חלקית. הלכה פסוקה היא, כי כוחו של הסכם בין הורים יפה ביניהם אך אינו מחייב את ילדיהם הקטינים, שלא היו צד להסכם, ואינו מונע מילד להגיש תביעה עצמאית נגד האב שלא על-פי תנאי ההסכם. על-פי הדין העברי, שהתקבל בפסיקת בתי המשפט, מעמד הקטינים עד גיל 15 הושווה לזה של קטינים עד גיל 6, מבחינת החובה האבסולוטית של האב לזון אותם, לפחות לפי הצרכים ההכרחיים. מעבר לכך החובה לספק לילד מזון מעל גיל 15 היא מדין צדקה, בו שווים האם והאב בחיוב כלפי הילד. כן קיימת חזקה לסתור תלות ילדים בהורים לאחר גיל 18 ועד תום השירות הצבאי, בשיעור של שליש מסכום המזונות המלא.

תביעת מזונות אינה שונה מבחינת הוכחה מכל תביעה אחרת, אך כאשר מרכיבי תביעת מזונות קטינים לא הוכחו, יכול השופט לאמודאת צורכי הילדים גם על-פי ניסיון חייו כשופט, היושב בקרב עמו. סכום המזונות המינימלי שאינו נדרש לראיה עומד היום בפסיקה על 1,200 ש"ח לילד וניתן לסטות ממנו רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן. במקרה דנן הילדים לא צרפו לתביעה ולא לתצהיר המשלים ולו ראיה אחת באשר לצורכיהם או הוצאותיהם, בין אם הכרחיים ובין אם מעבר לכך ולא הוכיחו הילדים את רמת החיים להם הורגלו ולכן אין מקום לפסוק מזונות מעבר לצרכים ההכרחיים.

שכר האב נטו, לאחר הפחתות התחייבויותיו והחזר הוצאות שונות, הינו כ-8,200 ש"ח בממוצע, אשר מחושבים לצורך קביעת מזונות להכנסות ברוטו בניכוי תשלומי חובה, הפרשות לקרנות ולחסכונות (לרבות קרן השתלמות והחזרי הלוואות, שנחשבים הכנסה לצורך חישוב מזונות). משכורת האם נקבעה בממוצע כ-2,500 ש"ח, כאשר הסכום הסביר המשולם על המשכנתא ולאור ההפרש בין מחירי הבתים - יש לקחת גם נתון זה בחשבון.

לסיכום פסק השופט, כי מזונות וצורכי התובעים, וביניהם מדור, חינוך ודמי טיפול, ישולמו החל ממועד הגשת התביעה ויעמדו על 3,300 ש"ח עד לגיוס הבן. מזמן זה ועד שחרורו יעמוד הסכום על 2,200 ש"ח, לאחר מכן יעמוד הסכום על 1,800 ש"ח עד לגיוס הבת וממועד גיוסה יופחת לשליש מהסכום שישולם באותה עת. כל זאת ישולם לאם בנוסף לקצבת הילדים ובהפחתת מה ששולם עד כה. כמו כן, חייב האב בתשלום מחצית הוצאות רפואיות חריגות, נגד קבלות.