אמנון רובינשטיין פורש מהכנסת

חבר הכנסת הותיק אמנון רובינשטיין הודיע (יום ג', 29.10.02) כי הוא פורש מהכנסת, לאחר 25 שנות שירות בה.

רובינשטיין, חבר בכנסת מטעם סיעת מרצ (בעבר היה חבר בר"צ), היה מהפעילים בכינון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

רובינשטיין פעיל מאוד במפלגה ובכתיבה עיתונאית. הוא עזב בהחלטה כי לאחר 25 יש להביא לכנסת "דם חדש". רובינשטיין הבהיר כי ימשיך להיות פעיל.

פועלו של רובינשטיין

בשירותו הצבאי היה קצין בחיל התותחנים. מוסמך למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת לונדון.

בשנים 1973-1968 היה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וראש הקתדרה ע"ש פנחס רוזן למשפט קונסטיטוציוני. ב-1979 היה פרופ' אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד.

רובינשטיין מילא שורה של תפקידים במערכת הפוליטית. ב-1974 ייסד את תנועת שינוי ועמד בראשה. ב-1977 התמזגה תנועת שינוי עם הרשימה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש), אולם ב-1978 פרשה שינוי ממנה. מאז המשיך רובינשטיין לכהן כיו"ר התנועה, עד לאיחוד חלק משינוי עם מרצ.

בבחירות לכנסת התשיעית נבחר לחבר כנסת (1981-1977). היה חבר בוועדת החוץ והביטחון; בכנסת ה-10 כיהן בוועדת הכלכלה (1984-1981); בכנסת ה-11 (1988-1984) כיהן בתפקיד שר התקשורת, ואחרי פרישתו ב-1987, היה חבר בוועדת הכנסת ובוועדת החוקה, חוק ומשפט; בכנסת ה-12 המשיך לכהן באותן ועדות (1992-1988); בכנסת ה-13 כיהן מטעם מרצ כשר האנרגיה והתשתית, המדע והטכנולוגיה (יולי 1992 עד מאי 1993), וכשר החינוך, התרבות והספורט (יוני 1993 עד מאי 1996); בכנסת ה-14 מונה לחבר ועדת הכספים וכיו"ר ועדת המשנה להפרטה. ב-1997 מונה לתפקיד יו"ר הנהלת מרצ. כהן בתפקיד סגן יו"ר וחבר המזכירות המצומצמת של האינטרנציונל הליברלי, לונדון. בשנים 1998-1999 כיהן כיושב ראש ועדת כלכלה.

נבחר במאי 1999 לכנסת ה-15 ברשימת מרצ. כיהן כיושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, וכחבר בוועדה לבחירת שופטים. במרס 2001 נבחר פעם נוספת כנציגה של הכנסת בוועדה לבחירת שופטים.

תפקידים נוספים שמילא: פרשן פוליטי וחבר מערכת הארץ. פרסם מאמרים רבים בעיתונים ובכתבי עת בישראל, ארה"ב, אנגליה וקנדה.

ספרים שכתב:

1) כאן, עתה (תל אביב, שוקן, 1969);
2) אכיפת מוסר בחברה מתירנית (תל אביב, שוקן, 1974);
3) מהרצל ועד גוש אמונים (תל אביב, שוקן, 1980);
4) להיות עם חופשי (תל אביב, שוקן, 1981);
5) נסיון פוליטי מסוים (תל אביב, ידיעות אחרונות, 1982);
6) המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (תל אביב, מהדורה חמישית מעודכנת, 1996);
7) מהרצל עד רבין והלאה - מאה שנות ציונות (תל אביב, שוקן, 1997);
8) Jurisdiction and Illegality (Oxford, Clarendon Press, 1975);
9) The Zionist Dream Revisited (New York, Schocken, 1984);
10) Le Reve et I’Histoire (Paris, Calmann Levy, 1985).