מחדל בפרקליטות: הבן הואשם במקום האב

שופטת בית משפט השלום בתל אביב זיכתה (יום ה', 6.9.07)נאשם ומתחה ביקורת קשה על בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב האחראית על הגשתו של כתב האישום נגדו. השופטת דורית רייך שפירא כתבה בהחלטה כי כתב האישום הוגש נגד האדם הלא נכון, אין בו ראיות, ובחלק מהאישומים לא נערכה בכלל חקירה. מדובר בכתב אישום "שאין לו על מה לסמוך", קבעה השופטת.

שלמה ביבי בנו של בעל מאפיה בבני ברק, זוכה בבית משפט השלום בתל אביב מעבירות של ניהול עסק ללא רשיון והפרת צו סגירה. בא כוחו של שלמה ביבי, עו"ד רוזובסקיף כפר באשמה בטענה כי שלמה ביבי אינו בעל המאפיה.

בהחלטת הזיכוי כתבה השופטת כי "צו הסגירה לעסק הוטל על בעל המאפיה עזרא ביבי אביו של הנאשם שלמה ביבי. "בנסיבות שלא הובהרו, החתים המפקח את עזרא ביבי על מסמך לפיו 'הוא הבעלים והמנהל הפעיל של המאפיה' למרות זאת שלח המפקח הזמנה לחקירה לשלמה ביבי. אמר ולא יסף. אין בפני מידע מדוע ועוד יותר מכך למתי יועד הזימון".

השופטת חושפת בהחלטה כי המשטרה גם "שיפצה" את הודעתו של שלמה ביבי עליה חתם בתום חקירתו תחת אזהרה. "הוא נשאל האם היה באותה תקופה מנהל פעיל בעסק, והוא השיב: 'לא'. השופטת כתבה כי "המילה 'לא' נמחקה בקו, ולצידה נכתב 'אין לי תשובה היום'. לשאלה מה יש לו לומר בנושא החקירה השיב: 'אני מתחייב בתאריך 16.07.02 להגיע יחד אם אבי (השגיאה במקור-ד.ר-ש) ביבי עזרא למשרדכם למסירת עידוד (הכוונה כנראה לעדות-ד.ר-ש) מסודרת'". השופטת הוסיפה כי אין בפניה ראיה כלשהי שהשניים הוזמנו לחקירה נוספת.

עוד מציינת השופטת כי גם שמו של "היצרן" בדוחות הליקויים משתנה. בחלקן הוא מופיע כ"עזרא ביבי", "בחלק מהם מופיע מנהל הייצור יהודה עטייה, ובאחד מהם 'היצרן הוא רפי בן לולו, בעוד שעזרא ביבי משמש כנציג המאפיה, שנכח בביקורת (ממש כך ???!!!). רק בדוח ת/3 מיום 5.06.02 מופיע השם 'שלומה ביבי' (השגיאה במקור) כיצרן, ונציג המאפיה, שנכח בביקורת, מכונה 'עובד' מבלי שנכתב שמו". לא ברור "על-פי אילו קריטריונים 'הוענק' התואר 'יצרן' לעסק,כתבה השופטת.

היא מוסיפה כי על זהות בעלי העסק ניתן דווקא ללמוד מכתב אישום בתיק קודם שבו הורשע עזרא ביבי. נמסר שם כי עזרא ביבי "היה בשנות התשעים מנהלה הפעיל של המאפיה ואחראי לייצור דברי המאפה המיוצרים בה...והמשיך בתפקידיו אלה גם בשנות האלפיים". לדבריה לא מצאה "הנמקה או ביסוס" להתייחסות המפקח לאנשים שבשמותיהם נקב בדוחות "כאל בעלי תפקיד ניהולי, שמטיל עליו אחריות משפטית לנעשה במאפיה".

השופטת הוסיפה "לא מצאתי הסבר, לשאלה למה שלמה ביבי עומד לדין לבדו, למרות שהראיות מבססות לכאורה שאביו הוא בעל המאפיה ומנהלה. אין הוכחה ששלמה ביבי נושא בתפקיד שמטיל עליו אחריות פלילית על-פי דין".

בהתייחסה לטענות התביעה כי יש לתת משקל מחזק את "היש" לעובדה כי שלמה ביבי שתק בבית המשפט, כתבה השופטת כי השתיקה "אינה פוטרת את התביעה מנטל השכנוע הראשוני להוכיח אשמת הנאשם באופן שיחייב אותו להשיב לאישום. במקרה זה, לא הובאו ראיות לכאוריות ואף לא דלות שהנאשם חייב היה להתמודד איתן. משכך לשתיקתו בבית משפט אין משקל ראייתי נגדו ואין בשתיקה לשמש ראייה מחזקת לאשמתו כביכול בתאריכים בהם שמו של הנאשם אפילו לא מופיע בדוחות שכתב המפקח".

עיון בחומר הראיות הדל מעלה שביחס לאישומים חמש ושש הנאשם כלל לא נחקר, כתבה דורית רייך שפירא. "כבר הבעתי דעתי, בהקשר זה, בת"פ 6967/03 מדינת ישראל נ' אפרים ואח', החלטה מיום 14.11.05, שם ביטלתי אישומים לגביהם לא נחקרו הנאשמים,
תוך הדגשת החובה האלמנטארית הנובעת ממידת הצדק, ליתן לחשוד הזדמנות למסור גרסה בטרם החלטה להעמידו לדין פלילי...
'העדר חקירה יש בו לגרום לעיוות דין, להוציא מקרים בלתי שגרתיים, שנסיבותיהם מיוחדות, בהם מגיע בית המשפט למסקנה שמחדלי החקירה לא גרמו לנאשם עיוות דין או כאשר יש לתביעה הסבר משכנע למחדל החקירתי...במקרים אלו, לא יהיה בהימנעותה של התביעה לחקור את הנאשם, כדי להצדיק מחיקת כתב אישום".

התביעה לדבריה לא הצליחה "לשכנע באשר לדיותן ומשקלן של הראיות, משום שהן אינן יכולות למלא את החסר הראייתי באשר לאשמת הנאשם". החוסר הבסיסי הדגישה השופטת "חייב היה להיות לעיני התובעת עו"ד ארז, בעת הכנת כתב האישום וקודם חתימתה עליו ואישורה להגשתו לבית המשפט".

"אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום מחוסר ראיות", כתבה השופטת דורית רייך שפירא.