ארגוני כפר עתרו לבג"צ נגד הרבנות

מועצת הצמחים והתאחדות החקלאים הגישו הבוקר (יום ה', 6.9.07) עתירה דחופה לבג"צ נגד הרבנות הראשית לישראל והרבנויות המקומיות בירושלים ובהרצליה. העותרות מבקשות מבית המשפט להורות לרבנויות לבטל את כל ההחלטות והפעולות שנעשו על ידן כדי לכפות שמיטה לחומרה כתנאי למתן תעודת כשרות לתוצרת החקלאית בשנת השמיטה המתחילה בראש השנה.

העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין שאול פלס ורונן כהן על-רקע צעדי הרבנויות, המונעים את קיומו של הפתרון ההלכתי של שנת השמיטה הנקרא "התר מכירה". על-פי פתרון זה, הרבנות מאפשרת התר מכירה בו החקלאים מוכרים את קרקעותיהם לגוי למשך שנת השמיטה, כך שבאותה שנה ניתן להמשיך לגדל את התוצרת במלאכות מותרות, ובסופה הגוי מחזיר את הקרקע לבעליה. בשנות השמיטה הקודמות רק המגזר החרדי ייבא תוצרת חקלאית טרייה מחו"ל או מבעלי קרקע לא יהודים, ושאר הציבור הסתפק בתוצרת בעלת כשרות רגילה.

בעתירה נאמר כי במסגרת צעדיהן של הרבנויות לכפיית שמיטה לחומרה, הן נתנו מונופול לקבוצה מצומצמת של שבעה סיטונאי תוצרת חקלאית, ואלה התחייבו לשווק תוצרת רק בתנאי שמיטה לחומרה.

עוד נטען כי מעשי ומחדלי הרבנויות, כלשונם, לא באו לשם שמירת אינטרס המגזר החרדי, אלא נועדו לכפות על הציבור הרחב הסדר שמיטה לחומרה. "מדיניות חדשה זו, הזורעת תוהו ובוהו בגידול ובשיווק התוצרת החקלאית בארץ, מאיימת להמיט אסון על אלפי חקלאים שיהיו אנוסים להשבית את אדמותיהם לשנה תמימה, והיא צופנת בחובה נזקים וסבל לקהל הצרכנים שייאלץ לרכוש בתנאים משובשים תוצרת חקלאית מיובאת במחירים גבוהים".

העותרות מציינות, כי גם השנה, כבשנות שמיטה קודמות, הרבנות הנחתה להיערך כרגיל לשנת השמיטה, כשעיקר התוצרת תוכשר באמצעות התר מכירה. לצורך העניין, הממשלה אף הקציבה למעלה מ-100 מיליון שקל, מזה סכום מסוים ניתן לרבנות הראשית וסכום גדול ניתן לחקלאים דתיים הרוצים לקיים שנת השמיטה לחומרה ולהשבית את אדמותיהם.

אולם לאחרונה, התברר למועצת הצמחים ולהתאחדות החקלאים כי הרבנויות של ירושלים והרצליה החליטו לכפות שמיטה לחומרה והודיעו לכל בעלי העסקים בערים אלה, כי אם הם יקבלו תוצרת חקלאית שלא הוכשרה בשמיטה לחומרה תישלל מהם תעודת הכשרות. צעדיהן של הרבנויות הנ"ל החלו אף להתפשט לערים נוספות, והחקלאים אומרים כי המשמעות היא שעלולים להיגרם לחקלאים נזקים הנאמדים במיליארדי שקלים.

העותרות טוענות כי הרבנים המקומיים כפופים לרבנות הראשית ולכן ניתן היה לצפות שהרבנות הראשית תכפה את מרותה, אך למרות זאת התברר לפני שבוע כי הרבנות הראשית החליטה לגבות את רבנויות הרצליה וירושלים, וקבעה שכל רב מקומי הוא בעל הסמכות היחידה לקבוע דיני כשרות בעירו. יושב-ראש מועצת הצמחים, מרדכי קדמון, מסר עם הגשת העתירה כי "תפקידה של מועצת הצמחים ההוא לסייע ולהגן על החקלאים בכל הקשור ליצור ושיווק תוצרת חקלאית. לצערנו, החלטות הרבנות עלולות לגרום נזק כבד ביותר הן לציבור החקלאים והן לציבור הצרכנים, ולכן החלטנו כי מוטב לפעול במישור המשפטי".

הפרקליטות: לא נגן על הרבנות

עתירה זו מצטרפת לעתירה דומה שהגיש סיטונאי של תוצרת חקלאית מהמושב ינוב שבשרון, לפני ימים אחדים. הסיטונאי איל ישראלי עתר נגד המועצה הדתית הרצליה על החלטתה הנ"ל.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע אתמול לבג"צ כי לא ייצג את הרבנות הראשית לישראל בעתירה זו. עו"ד יובל רויטמן, סגן בכיר לפרקליט המדינה, כתב כי עמדת היועמ"ש מני מזוז היא כי סירוב מועצת הרבנות הראשית לעשות כן הנו בלתי סביר, ואינו עולה בקנה אחד עם תפקידיה וחובותיה על-פי דין. "יש בהחלטה כדי לפגוע פגיעה קשה בציבור הרחב בכלל, ובציבור החקלאים בישראל בפרט. לאור חילוקי הדעות שהתעוררו בעניין, ולאור רגישות העניין, החליט היועץ המשפטי לממשלה להתיר לרבנות הראשית להציג בפני בית המשפט את עמדתה באופן עצמאי. כן יבקש היועץ המשפטי לממשלה להציג בפני בית המשפט באופן נפרד את עמדתו המפורטת ברוח האמור לעיל בסוגיה זו".