פרטים על הקף הפעילות הארכיאולוגית הישראלית בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים מאז שנת 1967 נחשפים לראשונה. הנתונים נחשפים במחקר של ד"ר רפי גרינברג ועדי קינן מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
מחקרם מעלה כי עד שנת 2007 נערכו כ-1,500 חפירות ב-900 אתרים שונים מעבר לקו הירוק, שהן כ-15% מכלל החפירות שבוצעו בישראל בתקופה הנדונה. בנוסף, תועדו עוד כ-5,000 אתרים ארכיאולוגיים באמצעות סקרים מדעיים שנערכו על-ידי חוקרים ישראלים.
כידוע, ביהודה ובשומרון נמצאים אתרים ארכיאולוגיים רבים שכן מקומות אלו שימשו בעבר כערש תרבותו ההיסטורי המרכזי של העם היהודי. גרינברג וקינן מדגישים במחקרם כי "הארכיאולוגיה מהווה מרכיב מרכזי בדימויי הנוף של שני הצדדים בסכסוך, ויש בה פוטנציאל אף להכשיל משא-ומתן מדיני עתידי, ולכן חייב כל הסכם עתידי על השטח לכלול התייחסות לערכי תרבות חשובים הגלומים באתרים הארכיאולוגיים".
העבודה מהווה חלק מהקמת מאגר מידע ראשון מסוגו שיועמד לרשות ציבור החוקרים ומקבלי ההחלטות לקראת הכרעות מדיניות. המחקר, העורך הבחנה בין פעילות נציגי המינהל האזרחי בשטחים (קצין המטה לארכיאולוגיה) לבין פעילות אקדמית ישראלית, מצא כי אין כל מתאם קבוע בין מיקום החפירות לבין נקודות יישוב ישראליות בשטחים, פרט לירושלים, ולא נמצאה העדפה תרבותית קבועה בחפירת האתרים על-ידי נציגי המנהל, וזאת בניגוד לנציגי האקדמיה, אשר התמקדו באתרים מתקופת המקרא, מתקופת בית שני ומימי ראשית הנצרות.
החפירות במז' ירושלים - אחרי שחרור העיר
החפירות ביהודה ושומרון - אחרי המהפך
עוד חושף המחקר כי קיים קשר הדוק בין מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן לבין הקף הפעילות הארכיאולוגית האקדמית: שיא הפעילות האקדמית במזרח ירושלים היה בעשור הראשון שלאחר איחוד העיר, ואילו שיא הפעילות בשטחי יהודה ושומרון חל בין המהפך של שנת 1977 לבין האינתיפאדה הראשונה. בשנים האחרונות, לעומת זאת, נערכו מרבית החפירות על-ידי נציגי המנהל, ובכלל זה חפירות רבות לאורך תוואי גדר ההפרדה. למעלה מאלף אתרים ארכיאולוגיים נמצאים בימים אלה בין הגדר לבין הקו הירוק (כ-15 אחוז מכלל האתרים ביהודה ושומרון).
כרבע מכלל עבודות הדוקטורט בארכיאולוגיה בישראל בשלושת העשורים האחרונים נעשו על אתרים ואזורים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה