עתירת הקרקעות: אומן ויעלון נגד המדינה

שורה של אישי ציבור, בהם חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן, והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, הגישו בקשה (יום ד', 05.09.07) להצטרף ל"עתירת הקרקעות", לצידה של הקרן הקיימת. מדובר בעתירה שהגישו ארגונים כגון עדאללה ומוסאווא וכן האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לאכוף על הקרן הקיימת הקצאה "שוויונית", של קרקעות, קרי: מכירת גם ללא יהודים.

עתירת הארגונים באה על-רקע הצעת חוק שעברה לאחרונה בקריאה טרומית בכנסת הקובעת כי אדמות הקרן הקיימת יוקצו ליהודים בלבד. יוזמי ההצעה הסבירו כי יש למנוע העברת קרקעות הקק"ל למי שאינו יהודי שכן מדובר בכספי יהודים שנתרמו לצורך רכישת קרקעות עבור יהודים.

אומן ויעלון מתגייסים

העותרים, חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן, רא"ל (במיל.) בוגי יעלון, מזכיר לשעבר של התנועה הקיבוצית המאוחדת דובי הלמן, מנהל יחידת האולטרסאונד בהדסה הר הצופים פרופ' יגל, סגן ראש העיר לשעבר של ירושלים הפרופ' דוד משה קאסוטו, ומי שמעורב בכתיבת החוקה פרופ' משה קופל, הדגישו בבקשה כי נזעקו להצטרף כשהתברר להם המדינה תומכת בעמדה לפיה יש לכפות על הקרן הקיימת להעביר קרקעות שרכשה בכספי יהודים ללא יהודים.

במסגרת העתירה הם מבקשים להשמיע את קולם "לספר את סיפורם האישי - סיפורם של יהודי הארץ והתפוצות שתרמו והתרימו כספים לקרן הקיימת לישראל במטרה אחת ברורה - גאולת הקרקע".

באי-כוחם של העותרים, עוה"ד משה בלטר והילה צור, טוענים כי העותרים הם "תורמים ומתרימים" של הקרן הקיימת ומתוך כך יש להם זכות "מוצקה", לדרוש כי "לא ייעשה שימוש בקרקעות הקרן הקיימת לישראל בניגוד למטרתה המוצהרת, המטרה לשמה הודיעו את כספם ולשמה פעלו נמרצות לגיוס תרומות". לקק"ל, לטענתם, "התחייבות ברורה ונהירה לפעול על-פי מטרתה ולשמור על הקרקעות שרכשה בבעלות העם היהודי - התחייבות חוזית כלפי המבקשים, כתורמים ומתרימים אחרים, והתחייבות על-פי דין כנאמן המחויב לפעול על-פי תנאי הנאמנות ומטרתה".

הקרן הקיימת כ"נאמן" התחייבה, לטענתם, "להשתמש בכספי התרומות לצורך רכישת קרקעות בישראל עבור העם היהודי כקניינו ולדאוג ליישובם של יהודים על קרקעות אלה". לפיכך, כתורמים הם רשאים "להגן על קניינם כבודם ואוטונומיית הרצון הפרטי שלהם" וזאת באמצעות הדרישה שלא לכפות על הקרן הקיימת לשנות ממטרותיה ולהעביר את הקרקעות הרשומות על שמה למי שאינו יהודי".

הכפייה על הקרן הקיימת להעביר את הקרקעות שרכשה מכספי התרומות עבור העם היהודי וכקניינו "תפגע בזכות הקנין של העותרים ותורמים אחרים כמותם", מזהירים המבקשים.

למנוע את המדרון החלקלק

יתירה מכך, "היה ותתקבלנה עתירות העותרים [ארגונים, ר.א.]וטענותיהם, לא ירחק היום ונמצא עצמנו ניצבים אל מול עתירות המבקשות לבטל את חוק השבות ואף את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-עתירות אשר וודאי אף תסתמכנה על פסק הדין שיקבל את העתירות שבנדון (ככל שינתן כזה). אל לנו לתת יד להידרדרות במדרון חלקלק זה... שמירה על בעלות ואחזקה יהודית בקרקעות שנקנו מכספי יהודים עבור היהודים למען תשארנה כקניינם לעד, לא רק שאפשרית היא, אלא אף מתחייבת".

העותרים מוסיפים וטוענים, כי בעתירת הקרקעות לא נעשה ניסיון להראות קיומו של "דין" המאפשר "הפקעה" של קנין מעין זו המבוקשת ופגיעה בזכויות היסוד של מבקשים ותורמים אחרים כמותם. "לא ניתן לכפות על פלוני לתרום קניינו למטרה בה אין הוא חפץ או להעביר את קניינו למי שהוא אינו רוצה".

תחת איצטלה של "נופך ציבורי וניסיון להחיל נורמות משפט ציבורי", עתירת הארגונים מהווה למעשה ניסיון "כפייה" על "פרטים" "שימוש בקניינם בניגוד לרצונם".

"ביכור זכויותיהם של התורמים ודחיית העתירות מתיישבת גם לנוכח היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית אשר מהווה בית לאומי לעם היהודי וההתיישבות יהודית היא מערכיה הראשיים", נטען בעתירה.

הקצאת הקרקעות תפגע במפעל הציוני

בסיכום העתירה נטען כי "המפעל הציוני והמטרה לשמה נתרמו הכספים היו לגיטימיים למעלה מ-100 שנה. לא ניתן ולא ראוי היום לעקר את הלגיטימיות באופן רטרואקטיבי ולהופכם לבלתי חוקיים. בוודאי שלא ניתן לעשות כן, כאשר פעילותה של הקק"ל על-פי מטרתה ומפעל התרומות מבטאים את עקרונותיה היסודיים של הציונות, עקרונות מגילת העצמאות ועקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, והדבר אף הוכר ועוגן באמנה שנכרתה בין קק"ל למדינה ובחקיקה של הכנסת. הכרעה מעין זו המבוקשת בעתירות צריכה, אם בכלל, להיעשות רק בדרך של חוק, בין מחמת שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד וזכויות אחרות של התורמים והמתרימים ובין מחמת שהכרעה כזו תהווה סטייה מהותית מאופייה של מדינת ישראל ומעקרונות היסוד שלה וכמובן תעמוד גם בניגוד לחוקיה".

עוד נטען, כי קבלת העתירות של הארגונים "תפגע במפעל הציוני ובין היתר תופחתנה משמעותית התרומות לקק"ל - ולמעשה גם בכלל לכל גוף אחר, וזאת באשר חוסר הוודאות והביטחון שישרור אם יקבע כי ניתן להשתמש בכספים הנמסרים למטרה פלונית מוצהרת גם למטרה אחרת".

בא כוח העותרים, עו"ד בלטר, מדגיש עוד כי "מדינת ישראל קמה בזכות הצלחתו של המפעל הציוני האמור של קק"ל. הצלחה זו יש לשמר ואת המדינה יש לחזק. ישראל כמדינה יהודית מצויה במאבק עם שכניה-אויביה. המלחמות אינן מאחורינו, עתיד קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי אינו מובטח ומדינות רבות ואוכלוסיות שונות חולקות ומאיימות על זכות קיומה. יהודים רבים עוד מפוזרים בתפוצות ולא בכל מקום חיים הם בבטחה. מכאן, שחשיבות רבה נודעת לשימור המפעל הציוני, פועלה של הקק"ל ומטרתה, הבעלות והחזקה על הקרקע".