מוכר את בית הכנסת תמורת ויסקי

זבולון סימנטוב, היהודי האחרון שנותר באפגניסטן, רוצה למכור את בית הכנסת היהודי בקאבול כדי שיוכל לקנות לעצמו בקבוקי ויסקי.

לישראל הוא לא רוצה לעלות למרות שאשתו ושתי בנותיו מתגוררות כאן, והוא בכלל היה שמח אם האמריקנים יסתלקו מאפגניסטן וישובו הקומונסטים או המשטר המוסלמי הקיצוני של הטאליבן.

בית הכנסת במיקום מצוין

"מה יש לי לחפש בישראל", הוא שאל בראשית השבוע את כתב ה"סן-פרנסיסקו כרוניקל". "יש לי כאן רכוש - בית הכנסת ששווה הרבה מאוד כסף. הוא ממוקם במקום מצוין סמוך למרכז העיר".

סימנטוב טוען כי עד שעלתה לשלטון "ממשלת המאפיה" הנוכחית באפגניסטן הנתמכת בידי חיילי ארה"ב, הוא היה סוחר עתיקות ושטיחים מצליח. אך כעת החרימו לו פקידי הממשלה סחורה בשווי 40 אלף דולר, והרכוש היחיד שנותר לו הוא בית הכנסת.

מי מכר את ספרי התורה?

היהודי האחרון באפגניסטן מוטרד בעיקר מסכסוך בעלות על בית הכנסת בינו לבין משפחתו של יצחק לוין, שמתגוררת כיום בישראל.

יצחק לוין התגורר עם סימנטוב בבית הכנסת במהלך הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ומלחמת האזרחים. במשך הזמן פרץ ביניהם סכסוך מר. כל צד האשים כי השני גנב ספרי תורה ומכרם עבור בצע כסף.

הסכסוך ביניהם היה כה קשה, עד שהשניים אף ניגשו למשטרת הטליבאן והלשינו כי השני הוא סוכן "מוסד" ומרגל ישראלי. לפני שנתיים נפטר לוין, סימנטוב נחשד ברציחתו, אך לא נמצאו לכך הוכחות.

מכור לטיפה המרה

כעת, לאחר מותו של לוין, סימנטוב משוכנע שהבעלות על בית הכנסת המוזנח שייכת לו, ובכוונתו למוכרו למרבה המחיר. שכניו מספרים כי הפעמים היחידות בהם נמצא היהודי האחרון באפגניסטן במצב רוח טוב, היא רק כאשר מונח בידו בקבוק ויסקי.

בסוף המאה ה-19 מנתה יהדות אפגניסטן 40 אלף יהודים. אחרי הקמת מדינת ישראל עלו מרביתם ארצה. אלפים בודדים נותרו עד הפלישה הסובייטית, במהלכה נמלטו כולם, מלבד סימנטוב ולוין.

צילום: זבולון סימנטוב, 2001 [AP]