פיצוי לערבי שנמנעה ממנו העליה לטיסה

בית המשפט השלום בחיפה הורה (יום ה', 30.08.07) לרשות שדות התעופה לפצות תושב ערבי מעכו שבשל קלקול במכונת שיקוף, נמנע ממנו לעלות על טיסה לחופשה באילת. השופט פרידמן קבע כי רשות שדות התעופה לא לקחה בחשבון אפשרות כי המכונה תתקלקל כפי שקרה בעבר, ולא הצטיידה במכשיר חלופי ולכן התרשלה.

עלי מוגרבי תכנן לצאת לחופשה באילת עם חבריו. הוא הזמין חדרים במלון וגם כרטיסי טיסה מחיפה לאילת. מוגרבי הגיע לשדה התעופה בחיפה כשעה ועשרים לפני מועד הטיסה כנדרש, עבר בדיקות ביטחוניות והמתין לבדיקת שיקוף במזוודתו. אך הבדיקה בוששה. משראה שהנוסעים עולים לטיסה הציע להשאיר את המזוודה בשדה אך סורב. המטוס המריא לבסוף בלעדיו. מוגרבי הציע לחברת
ישראייר ממנה רכש את הכרטיס לשלוח אותו במונית לאילת אך זו סירבה והציעה לו לשוב לנסות לעלות לטיסה למחרת. החברה סירבה
להבטיח לו כי למחרת יעלה לטיסה. מוגרבי שב לביתו בחיפה במונית ולמחרת טס משדה דב לאילת.

לבסוף התברר כי מכשיר השיקוף המקולקל הוא זה שמנע את עלייתו למטוס. מוגרבי תבע באמצעות בא כוחו עו"ד יונאי את רשות שדות התעופה, את חברת ישראייר מוכרת הכרטיס, שיוצגה על-ידי עו"ד נורית שורק איל, ואת ארקיע האחראית על הבידוק, שיוצגה על-ידי עוה"ד גולדפרב לוי וערן מאירי.

אפשרות סבירה שהמכשיר יתקלקל

בדיון בתביעה הדגיש השופט כי יש צורך לאזן "בין צרכי הביטחון
במציאות בה המוטיבציה לפגע קיימת ותחכום המפגעים עולה", לבין הצורך "למזער פגיעה ברגשות ולמנוע נזק שעשוי להגרם לנוסע תם ללא כל חטא מצידו".

נקודת האיזון "אינה ריכוך מה בדרישות הביטחון המידתיות כדי להקהות תחושת הפגיעה. עם כל הכאב והצער בתחרות בין ביטחון הטיסה ונוסעיה לבין הפגיעה ברגשות ואף החשש לנזק נוסף לנוסע תם שלא עלה על הטיסה - יד השיקול הראשון על העליונה. אינטרס הציבור בביטחון הטיסות הינו אינטרס מובן מאליו של כלל ציבור משתמשי הטיסות, בלא הבדל דת, גזע, מוצא או לאום, וגובר הוא על פגיעה (לעיתים בלתי נמנעת) ברגשות הנבדקים הנחשפים לשאלות חטטניות או פרוצדורות שיש בהן כדי להביכם או לפגוע בפרטיותם ולעיתים בכבודם. מחיר זה מצער הוא אך לעיתים בלתי נמנע".

נקודת האיזון, היא "עשיית המקסימום שניתן לעשות בסבירות במעש בחשיבה ובהשקעה כספית כדי לצמצם על למינימום הפגיעה ברגשות...והכל מבלי לפגוע בשיקולי הביטחון", כתב השופט.

לדבריו, רשות שדות התעופה היתה "חייבת להביא בחשבון כאפשרות סבירה אפשרות של קלקול במכונת השיקוף. שהרי מכונות טיבן להתקלקל לעיתים, אף שהן מתוחזקות תחזוקה שוטפת ויעילה. אין חולק כי אף לשיטת רש"א בסיכומיה כי בפעולת מכונת השיקוף נמצאה תקלה זו או אחרת לא פחות משבע פעמים". דומה, "שהסיבוך בעניננו אינו בגדר אפשרות היפותטית רחוקה שאינה ניתנת לצפיה סבירה מראש כתולדת הניסיון המצטבר".

בהתייחסו למגבלות התקציב עליהן הצביע הרש"א כתב השופט כי
"קו הגבול" אותו יש לתחום "עת שמעלה הרשות טיעון שמדובר בסר עדיפויות תקציבי וחלוקת משאבים שבשיקולה, הוא גבול שבהגיון שאינו ניתן לתיחום באופן גורף ונקבע ממקרה למקרה".

במקרה זה הוסיף השופט, "אין מדובר במקרה גבול", שכן הרש"א התייחסה למכונת השיקוף כאל מוצר "בעל עלות גבוהה ביותר כאשר מנגד הנזק שעשוי להתרחש לעיתים במקרה של תקלות הוא מינורי היות ויש בדיקות חלופיות. אלא שחובותיה של הרש"א לצורך המאטריה הינן כשל חובות מדינה. המקרה הזה ממחיש כי הגיונית סבירות גרימת נזקים אינה כה מינורית, ונוסעים בהחלט עשויים למצוא עצמם במצב בו אינם יכולים לממש זכותם לעלות לטיסה עליה שילמו במיטב כספם". אם אכן "כה גבוהה היא ההוצאה ביחס לפוטנציאל הנזק הזעום הצפוי מאי הוצאתה הרי שמוצדק רעיונית להטיל על רש"א הנטל לפצות את אותם נפגעים בודדים שייפגעו כתולדת תקלה במכונה, כשלא היתה מכונה נוספת לגיבוי בעת הצורך והתממש אותו פוטנציאל נזק".

בית המשפט קבע כאמור כי עמדת מוגרבי מתקבלת וכי רש"א "חטאה ברשלנות כאשר לא דאגה לכך שתהיה עוד מכונת שיקוף זמינה לגיבוי בשדה בחיפה למקרה של תקלה". נדחתה עם זאת תביעת מוגרבי נגד ארקיע בכל הנוגע לפעולותיהם של הבודקים כלפיו.
"מעשי הבודקים מטעמה ושיקול הדעת שהפעילו חוסה תחת כנפי החסינות".

כאמור השופט קבע כי יש לפצות את מוגרבי "בגין עוגמת הנפש שיסודה הן באי הנעימות שבאי עלייה למטוס על לא עוול בכפו והן בגין אובדן יום נופש וכן הוצאות המונית שהוציא מהשדה בחיפה לביתו...לא נמצא פגם בהליך הבידוק עצמו אך בשל המחדל לא זכה מוגרבי לעלות כלל על הטיסה שהיתה בבחינת פתיח לנופש וחזר בבושת פנים לביתו, והכל מסיבות ביטחוניות נטענות, ביודעו שלא נפל לפתחו כל חטא,ולכך אף נוסף אובדן יום נופש. אומנם אין להפריז בכימות בראש הנזק הלא ממוני אך מאידך אין ספק שנגרמה עוגמת נפש של ממש. לפיכך הרש"ת תשלם למוגרבי 10 אלפים שקלים בגין עוגמת נפש ו-200 שקלים בגין המונית משדה התעופה. כמו כן שכר טירחה עו"ד בשיעור של 2500 שקלים".