תקן אותי אם טעיתי

חשש להטעיה חמורה של משקיעים חרדיים בקרנות נאמנות. בנק מרכנתיל דיסקונט הודיע על הקמת קרנות נאמנות ייחודיות לציבור החרדי. אולם ל-Nfc נודע, כי קרנות אלו, המתהדרות בכשרות רבנית, הינן למעשה קרנות רגילות לכל דבר.

החל מחודש אוגוסט מנהל מרכנתיל, חברת-הבת של בנק דיסקונט, מסע פרסום אגרסיבי, בתקשורת הפונה לקהל היעד החרדי, לשיווק קרנות הנאמנות שפע אג"ח חברות ושפע מניות. למעשה, מדובר בשתי קרנות ישנות ולא-רווחיות שחודשו במיוחד עבור הציבור החרדי.

עד כאן הכל כשר, אלא שבפרסומות הרבות הוצג הרב אריה דביר כנותן ההכשר לקרנות אלו, דבר שבפועל מעולם לא קרה. גם במסחר קיימות הלכות מיוחדות, אלא שבשמו של הרב דביר, המוסמך להכשיר עסקים מסוג זה, נעשה שימוש שלא כהוגן בפרסום.

במודעות נטען כי הקרנות משקיעות אך ורק על-פי ההלכה. חרדים שהתפתו לפרסום קנו, וזאת מבלי לבדוק האם אכן ניתן הכשר שכזה. רק תושייתם של שני קונים, שביקשו לדעת מה הרכב הקרנות, חשפה את התרמית: לצד חברות שומרות שבת, הקרנות כללו גם אג"חים של חברות ללא התר עסקה הילכתי הפועלות גם בשבת או סוחרות בריבית, כגון: סלקום, פרטנר, בוני התיכון, אביב, פז ועוד – דבר הנחשב שערורייתי הן מנקודת הראות החרדית והן מצידה של הרשות לניירות ערך, אליה נשלחה תלונה בנושא, בשל ההטעיה בפרסום. לפונים החרדיים נאמר בלשון מגומגמת כי הקרנות נמצאות בשלבי התארגנות.

הרב דביר מירושלים נחשב לשם-דבר בהבט הכלכלי-חרדי, וכל דבר יישק על-פיו. הוא משמש כראש המכון לכלכלה על-פי ההלכה של הרב יוסף שלום אלישיב, וכדיין בבית דינו של הרב קרליץ, וכן נותן התרי עסקה, פרוזבולים ועוד. על-מנת שקרן תוכל "להתגייר" ולהפוך לכשרה עליה להקפיד לעמוד בכל ארבעת הקריטריונים הבאים (על-פי סדר חשיבותם):
*א. הקרן תהיה ללא חשש ריבית;
*ב. בקרן לא יהיה חלק לחברה מחללת שבת;
*ג. בקרן לא יהיה חלק לחברה המוכרת מאכלות אסורות (מזון לא כשר);
*ד. בקרן לא יהיה חלק לחברה המוכרת חמץ בפסח.

"ניקוי" הקרן מחששות אלו לא התבצע כדבעי, והרב דביר אכן לא נתן את ההתר – מה שלא מנע ממרכנתיל להציג את הרב דביר כמי שחתום על הקרנות שלכאורה אושרו הלכתית.

"לא הייתי קונה את הקרן, לו ידעתי מה היא מחזיקה, ועל אחת כמה וכמה בימים הנוראים. הדבר מדיר שינה מעיניי ואיני יודע אנה אני בא", אמר אחד המשקיעים. המשקיעים דורשים לפרסם ברבים ובעיתונות הדתית והחרדית כי הקרנות מחזיקות בני"ע שיש בהם ריבית וחילול שבת, וכן לפצות כל משקיע, שקנה את הקרנות, בסכום של 18 אלף דולר על המכשול ועוגמת הנפש.

בראש מרכנתיל דיסקונט עומד מנכ"ל חדש בשם יעקב טננבוים. טננבוים, איש חרדי בעצמו, שימש בעבר כמנכ"ל בנק פאג"י. את מרכנתיל הוא שואף להפוך לבנק מגזרי, ולהתמקד בקהלי היעד החרדי והערבי גם באופן של פריסה רחבה של סניפים בריכוזי אוכלוסיה אלו.

ואם לא די בתרמית הכשרות, הרי שמדובר בתרמית כפולה, שכן מרכנתיל מציג את עצמו כיחיד שמשווק קרנות כשרות, זכות השמורה גם לחברת הילת-שהם הידועה בתחום זה. לבנקים האחרים אסור כיום להחזיק קרנות והם נאלצו מכרם. רק לקטנים, קרי" מרכנתיל דיסקונט ופאג"י יש התר מוגבל לעוד שנתיים.

הטיפול בנושא הועבר למנכ"ל דיסקונט גיורא עופר וליו"ר ני"ע משה טרי.